6 תשובות
שואל השאלה:
לא זאת לא
לא זאת לא
אנונימית
שואל השאלה:
לא שאלתי על זה עוד שאלות
לא בזמן האחרון לפחות
לא שאלתי על זה עוד שאלות
לא בזמן האחרון לפחות
אנונימית
אם את רוצה ללכת לפסיכיאטר ואת מתחת לגיל מסוים ( נראה לי 16 ) אז באבחון הזה יהיה שתי שיחות - אחת של ההורים עם הפסיכיאטר - ואחת שלך עם הפסיכיאטר, אני סיפרתי לאמא שלי מה אני עוברת לפני כמה ימים ועדיין לא החלטתי אם זאת הייתה החלטה טובה כי אני הולכת לאבחון רק ביום ראשון אבל נראה לי שכן ואם את רוצה להשתפר , תשתפי אותה במצב שלך
אנונימית
שואל השאלה:
^^כל הכבודד
ותודה
^^כל הכבודד
ותודה
אנונימית
ואם לא תגידי לה שאת רוצה ללכת לאבחון ואם היא רוצה לדעת למה תגידי שכדי להשתפר את מעדיפה לדבר עם מישהו מקצועי כמו , פסיכיאטר/ פסיכולוג ושאת חושבת שזה יותר יעזור לך ולא כל כך מרגיש לך בנוח לדבר על זה ככה
אנונימית
יקרה
נפעמת מהאחריות והמודעות הגבוהות שלך לעצמך. נשמע שהשכלת להבין שאבחון של מצב נפשי נדרש על מנת לאפשר טיפול יעיל. יש להניח שאת חווה תקופה לא פשוטה אם את חשה שאת בדיכאון. מבינה שכעת המחסום שלך הוא בלשתף את אמך. נשמע שאת חוששת שהיא תדאג, אך אגלה לך שאולי היא רואה את המצב שלך ואפילו מודאגת יותר. גם אם תשתפי אותה והיא תרצה לברר או להבין בעצמה, יש להניח שהיא מודעת לכך שמדובר בתמיכה רגשית אך לא באבחון שדורש אדם שהוכשר לדבר. לפעמים דברים נדמים לנו כמאוד מאיימים, אך לאחר השיתוף יש ואנו חשים הקלה רבה. מצד שני ייתכן וכול התהליך המורכב הזה יהיה הרבה יותר ופשוט אם אמא תהה חלק ממנו. יש דברים שקשה לעשות לבד, בעיקר כשמרגישים פחות טוב. שיתוף יכול ליצור גם מחוייבות ושותפות גורל ועוד דברים טובים שיכולים לצמוח ממנו.
רציתי לשתף אותך בכך שאני מתנדבת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. עמותת סה"ר מקיימת צ'אט עם מתנדבים אנונימיים. תוכלי אם תרצה להצטרף לצ'אט ולשוחח על דברים המעיקים עלייך בתקופה מאתגרת זו, ואולי אף להתעדכן במקורות תמיכה נוספים. הלוואי שיכולתי לתמוך ולעזור לך יותר בקושי והמצוקה שאת חווה.
שלך.
מתנדבת סה"ר
"להיות אמיץ זה לא להכחיש את הפחד אלא להחליט שיש משהו אחר ששווה את ההתמודדות איתו."
נפעמת מהאחריות והמודעות הגבוהות שלך לעצמך. נשמע שהשכלת להבין שאבחון של מצב נפשי נדרש על מנת לאפשר טיפול יעיל. יש להניח שאת חווה תקופה לא פשוטה אם את חשה שאת בדיכאון. מבינה שכעת המחסום שלך הוא בלשתף את אמך. נשמע שאת חוששת שהיא תדאג, אך אגלה לך שאולי היא רואה את המצב שלך ואפילו מודאגת יותר. גם אם תשתפי אותה והיא תרצה לברר או להבין בעצמה, יש להניח שהיא מודעת לכך שמדובר בתמיכה רגשית אך לא באבחון שדורש אדם שהוכשר לדבר. לפעמים דברים נדמים לנו כמאוד מאיימים, אך לאחר השיתוף יש ואנו חשים הקלה רבה. מצד שני ייתכן וכול התהליך המורכב הזה יהיה הרבה יותר ופשוט אם אמא תהה חלק ממנו. יש דברים שקשה לעשות לבד, בעיקר כשמרגישים פחות טוב. שיתוף יכול ליצור גם מחוייבות ושותפות גורל ועוד דברים טובים שיכולים לצמוח ממנו.
רציתי לשתף אותך בכך שאני מתנדבת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. עמותת סה"ר מקיימת צ'אט עם מתנדבים אנונימיים. תוכלי אם תרצה להצטרף לצ'אט ולשוחח על דברים המעיקים עלייך בתקופה מאתגרת זו, ואולי אף להתעדכן במקורות תמיכה נוספים. הלוואי שיכולתי לתמוך ולעזור לך יותר בקושי והמצוקה שאת חווה.
שלך.
מתנדבת סה"ר
"להיות אמיץ זה לא להכחיש את הפחד אלא להחליט שיש משהו אחר ששווה את ההתמודדות איתו."
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: