כנסו, מה להגיד לאמא שלי? להתנגד או לזרום? (סוגשל פריקה, זה די ארוך)

בשנתיים הקרובות אני ואמא שלי עוברות לארהב
אני לא יהודיה (בגלל שאמא שלי לא יהודיה בדם אבל היא כן מאמינה ביהדות) ואני בכלל מאמינה בנצרות (היא יודעת) אבל יש לנו שם משפחה יהודי. אמא שלי נולדה בבלארוס ועברה לישראל בגיל 17 ואני נולדתי פה.
אמא שלי אמרה שהיא מתכוונת להכחיש כל קשר שלנו לישראל ולהגיד שאנחנו מבלארוס. אבל זה מטורף.. אני לא רוצה ואני לא מסוגלת. איך בדיוק אני אמורה להכחיש קשר למולדת שלי? למדינה שבה גלדתי 13 שנה? למשפחה שלי? לחברים שלי? אני אמורה להראות לחברים החדשים שלי נופים מבלארוס שמצאתי בגוגל? כשיש לי כל כך הרבה זכרונות ודברים לשתף מישראל? לספר להם דברים על ישראל? ללמד אותם משפטים מצחיקים בעברית?
כשאציג את עצמי אני לא אגיד יותר מ-"i was born in israel", אני לא הולכת לריב עם אנשים על פלסטין וישראל, ואנשים לא עד כדי כך מפגרים שהם יהרגו אותי כי נוצריה שנולדה בארץ ישראל (לפחות לא בבית ספר). אני לא מתביישת במי שאני. אם אמא שלי כן אז זה בעיה שלה, שהיא תחליף את השם משפחה שלה ל"smith" או "jackson". אם היא הולכת לגרום לי להכחיש את זה שנולדתי בישראל אז אני אכחיש את זה שאני רוסיה. למה? כי אני "מתביישת" בזה, כמו שהיא מתביישת בזה שהיא עברה לישראל ואפילו לא יהודיה. אמא שלי ממש מגזימה, שום דבר לא יקרה אם ישמעו שאנחנו מישראל - חוץ מזה, זה לא שכל העולם ואשתו ידעו את זה. רק השכנים שלנו (אולי), הco workers של אמא שלי והחברים החדשים בבית ספר שלי

בנוסף לכל זה, זה לא כזה קל לעבור למדינה בסוף העולם שמאלה.

אז מה לעשות? לדבר עם אמא שלי על זה?