וואי אני ממש מפחדת ממה שיהיה אחרי שנכנס קרקעית לעזה

אני גם
אי אפשר לדעת מה יהיה, צריך לקוות לטוב

יקרה
מבינה לגמרי את החששות שלך. את מתארת במשפט אחד תחושה קולקטיבית שיש להניח שחווים כלל אזרחי המדינה. לשמחתנו ההחלטה על כניסה קרקעית, אם בכלל, אינה נתונה לשיקולנו. יש אנשי צבא בעלי ניסיון רב באסטרטגיות צבאיות, ואין לנו ברירה אלא לסמוך על שיקול הדעת המושכל שלהם. זו מגבלת הכוח שלנו, והפעם אפילו יכול להיות בה משהו הנחם. בן אם יכנסו ובין אם לאו, בין אם יהיו חס וחלילה אבדות, חשוב שתדעי שהפחד שלך רק מגביר את הסבל שאת חווה. וגם.... אולי תשקלי להשאיר את החששות רק למצב בו יכנסו, ולא לסבול ממה שעדיין לא קרה. עלייך לזכור שצבא ההגנה הוקם במטרה להגן על העורף ולא העורף אמור להגן על הצבא. ממליצה לך להפחית את החשיפה לחדשות ולתקשורת, הדיון הציבורי על הכניסה הרגלית כנראה מכאיב לך מאוד... וגם ככה קשה לך מאוד היום.
"ידוע לכל שחרדה מתמדת אינה מבטלת את צער העתיד, אך היא בהחלט מבטלת את שמחת ההווה."
- צ'ארלס ספרג'ון

רציתי לשתף אותך בכך שאני מתנדבת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. עמותת סה"ר מקיימת צ'אט עם מתנדבים אנונימיים. תוכלי אם תרצי להצטרף לצ'אט ולשוחח על דברים המעיקים עלייך בתקופה מאתגרת זו, ואולי אף להתעדכן במקורות תמיכה נוספים.

שלך
מתנדבת סה"ר