אני בודדה אני בדיכאון ולא יעזור כלום נמאס לי להיות לבד, למה החיים כאלה למה יש אנשים שנדפקו בחיים שלהם ; (

גם אני מרגיש כמוך אבל אל תאבדי תקווה. כל עוד יש מישהו למעלה אנחנו נגיע אל המטרות שלנו

אין בני אדם ספציפיים שנפגעים.
אף אחד לא נשאר דף חלק בחיים, כולם נפגעים אבל כל אחד לוקח את זה אחרת, מתמודד וכו'.

שואל השאלה:
לאף אחד לא אכפאת ממני
ולמה אני רושמת את זה? כי לקבל צומי אולי...
אני לא ילדה של צומי בדרך כלל אבל די אני כול היום מנותקת מהעולם בורחת לאנונימיות שבאינטרנט נמאס לי שאין לי חברים שאין לי משפחה שבאמת אכפאת לה ממני ; (

תנסי לשבת ולדבר עם המשפחה על הרגשות שלך וכל מיני ובנוגע לחברים תנסי יותר להתקרב לבני אדם להתעניין בהם ולהתחבר איתם

אפשר לשאול, בת כמה את?

שואל השאלה:
ולא זה לא משהו תקופתי אני בודדה מאז ומתמיד אף פעם לא היה לי חברים ובטח שלא חברים טובים.
אני לבד בהפסקות ובשיעורים החופשים פשוט יושבת בשולחן וכולם ממשיכים בחיים שלהם ואני, אני מסתירה את העצב מחייכת וצוחקת
אני אהובת לצחוק וליהנות רק אין לי אם מי..

אני בת 13 כן כן כל החיים לפני אבל כרגע החיים לי בזבל עד עכשיו
אני כל היום בבית ואין לי כוח לכלום

מה קרה שאת בודדה?
בן אדם לא לבד ללא סיבה כלשהי..

שואל השאלה:
תתפלאי אני בודדה בלי סיבה
מגיל קטן אין לי חברים
וגם אם היה חברים-מהגן עד כיתה ג חברה טובה כיפית מתחילה להשתנות ולהיות פרחה כדי להיות מקובלת מאז אני לבד כיתות ד-ן חברות בערך יורדות עלי וממציאות עלי שירים מעליבים אני סופגת סופגת צוחקת מתעלמת וגם אומרת מתישהו שזה לא נעים בחטיבה התרחקתי מהם ולא רציתי להיות איתן בכיתה וכך זה באמת
אין לי חברות יש לי חברה אחת לא מהכיתה משעממת שאין לנו דברים במשותף אנחנו פשוט מסתובבות ביחד בהפסקות ושהיא לא מגיעה אני לבד יושבת אני לא יכולה פשוט לבוא ולהידחף לחבורות של בנות זהו לכולם יש את החברות שלהן אם כבר בחבורות שלהן ואני נשארתי בלי חברות.
זהו ולגבי המשפחה הורים גרושים אמא שלי עסוקה אם אח שלי ולא הייתי כמאט אף פעם (אני מכינה את האוכל שלי לבד מגיל קטן וכ'ו) אחותי בצבא והיא לא מבינה אותי בקיצור אני לבד או שאני במחשב כל היום או שאני עוזרת לאמא שלי בניקיונת ואין לי בעיה אם הקטע של המשפחה אני לא כולגך מתלוננת זה פשוט הכל ביחד

זה חפירה למשועממים שחושבים שיבנו אותי

"תתפלאי אני בודדה בלי סיבה
מגיל קטן אין לי חברים
וגם אם היה חברים-מהגן עד כיתה ג חברה טובה כיפית מתחילה להשתנות ולהיות פרחה כדי להיות מקובלת מאז אני לבד כיתות ד-ן חברות בערך יורדות עלי וממציאות עלי שירים מעליבים אני סופגת סופגת צוחקת מתעלמת וגם אומרת מתישהו שזה לא נעים בחטיבה התרחקתי מהם ולא רציתי להיות איתן בכיתה וכך זה באמת
אין לי חברות יש לי חברה אחת לא מהכיתה משעממת שאין לנו דברים במשותף אנחנו פשוט מסתובבות ביחד בהפסקות ושהיא לא מגיעה אני לבד יושבת אני לא יכולה פשוט לבוא ולהידחף לחבורות של בנות זהו לכולם יש את החברות שלהן אם כבר בחבורות שלהן ואני נשארתי בלי חברות.
זהו ולגבי המשפחה הורים גרושים אמא שלי עסוקה אם אח שלי ולא הייתי כמאט אף פעם (אני מכינה את האוכל שלי לבד מגיל קטן וכ'ו) אחותי בצבא והיא לא מבינה אותי בקיצור אני לבד או שאני במחשב כל היום או שאני עוזרת לאמא שלי בניקיונת ואין לי בעיה אם הקטע של המשפחה אני לא כולגך מתלוננת זה פשוט הכל ביחד

זה חפירה למשועממים שחושבים שיבנו אותי "

את חושבת שאני לא אבין אותך? אני לא עברתי דברים? ואם אני הרגשתי בדיוק כמוך?

זה באסה להיות לבד לגמרי, כשאת מוקפת באנשים. אבל זה לא אומר שאין לך מה לעשות.
יש לך מה לעשות - "אני לא יכולה פשוט לבוא ולהידחף לחבורות של בנות זהו לכולם יש את החברות שלהן אם כבר בחבורות שלהן ואני נשארתי בלי חברות."
אז הרי החדשות, את כן יכולה, פשוט את פשוט מפחדת. וזה לגיטימי לגמרי. מה מונע ממך ללכת ולשבת לידם להקשיב? זו אומנות השיחה. לא צריך ישר לדבר, יש לנו אוזניים. ולאט לאט, רואים איך מרגישים בחבורה הזו ואם נוח לך. אל תשללי דבר שכזה. אלה אם כן את נהנת לשבת ולרחם על עצמך שאי אפשר לעשות כלום בעוד שאת כן יכולה, בני אדם שיסתכלו עליך מן הצד ישאלו - "למה זאת יושבת בצד ולא הולכת לשבת עם אחרים?", ולמה את חושבת שלא?! הם ישאלו..
וכדאי לך להתעורר מוקדם, לפני שהזמן יעבור ותהיי עם חרטות שלא יעברו בקלות.
וחוץ מזה, אין שום בעיה בלזעוק לעזרה, תעשי את זה ותחפשי עבורה.

אגב, אני בן.
מזדהה ומאחל המון בהצלחה..
שבת שלום.

שואל השאלה:
אני לא מרחמת על עצמי אני פשוט התייאשתי כבר נסתי וכן אני יושבת לידם מקשיבה ולפעמים אפילו מוציאה משפט אבל כמה אני יכולה ליזום אני לא רוצה לצאת נדחפת
אני יודעת שאני יצאתי פה כאילו אני מרחמת על עצמי אבל רק פה כי גם לי מותר להתמרמר לפעמים...
אני לא ילדה שיושבת תמיד בדיכי ומתרחקת מכולם אני פשוט מרגישה שאף אחד לא רוצה להיות איתי למה אם צריכים אותי אם נהנים אם חברות שלהם אני סתם ילדה חננה לא מקובלת
מי שאני סמכתי אליו אי פעם ונפתחתי אתו אני ישר מנסה לעשות צחוקים וכיף אבל בנות שבאמת היו זורמות אם זה אם הבנות שסגורות בחבורות שלהם...
וגם אם אתה בן כנראה אתה לא מבין שבנים ובנות זה שונה בתך שבגיל הזה...

מה זה "גם אם אני בן"? אני גבר, מה זאת אומרת?

ואני מבין שאת מוציאה מרמור אבל לפחות תגידי מה שבאמת קורה ולא תמציאי צרות דמיוניות.
ואת האמת אני מבין, גם לי זה קורה. אבל אני לומד כל פעם מחדש שזה לא שווה את זה..
ואת תצטרכי למצוא בן אדם, אם את פסיבית ויושבת בצד מבלי להזיז את עצמך, שום דבר לא ישתנה אפילו לא במקצת.
ואין שום שוני, את צריכה להוציא את התירוצים מהחיים שלך..