מה דעתכם על הזומים וההתנהלות של משרד החינוך?

מזעזעת. יש ילדים עם משפחה/חברים/קרובים אליהם שחטופים/נרצחו/פצועים/נעדרים. ומה שמעניין אותם זה שנלמד. מבינה שהם רוצים להכניס אןתנו לשגרה ולהקל עלינו. אבל הם לא מבינים שזה לא מקל, וזה לא מכניס לשגרה לא יןדעת מה איתכם אותי זה מלחיץ יותר.

אי אפשר ללמוד ככה

הם אשכרה מצפים שנלמד עכשיו!!
לכל אלה שיש להם חרדות זה עושה יותר גרוע

ושלא נדבר על אלה שנכנסו לדיכאון כי הכירו מישהו שמת או נחטף

גרוע

התנהלות מזעזעת ברמות זה חדמש לא יעזור לי בחיים שנדבר על המצב כרגע ומה עובר במדינה וזה גם לא יתמוך אבל בסדר שיהנו מה נגיד להם

רע ונורא

זומים זה כיף

לדעתי הלימודים לא יכולים לחזור בשלב זה, אבל המערכת לא יכולה לא לעשות כלום, מצד אחד יש הילדים שצריכים שגרה, יש הילדים שהשגרה מלחיצה אותם אפילו יותר, ויש ילדים כמוני, שצריכים לעשות משהו, אבל הדבר שהמערכת דורשת מהם רק תחמיר את המצב, מה שאני חושבת זה שבמקום להתמקד בלמידה אקדמית, על המערכת להתאים את עצמה להתמקדות במצב הנפשי, ולאפשר מצד אחד פעילויות בלתי פורמליות במערכת הפורמלית להתקיים בזום, מאחר ופעילויות אלה מאפשרות שגרה שלרוב תתמוך בילדים יותר נפשית, ובאשר ללמידה, אני חושבת שלימודים בזום קשים מדי, אנשים לא מתחברים, ויש הרבה אנשים כמוני שיש להם פחד בלתי מוסבר בזום (אני אוהבת להניח שזו טראומה מהקורונה, כי לא היה לי את זה בקורונה, אבל אלה באמת השנים הכי גרועות בחיים שלי, אז אני מקשרת את הזום לזה הרבה), השבוע רציתי להקיא אחרי כל פגישה, אני מרגישה הרבה יותר נוח עם משימות באינטרנט, עם ציון כדי שבאמת נעשה אותן, אבל זה הרבה יותר מרגיע מאשר זום, שעם הזמן החופשי של המורים, הם לגמרי צריכים להיות פנויים במהלך שעות יום הלימודים לשיחות אישיות וקבוצתיות על המצב כדי שיהיה עם מי לדבר