3 תשובות
יקרה,
מהדברים שכתבת עולה תחושת הזדהות גדולה.. צעירים עזבו אמהות, בנות זוג, ילדים וערוכים בכל רגע לחרף את נפשם בשבילנו.. שומעת שיש לך תחושת מחויבות כלפיהם... איזה רגש נעלה הוא הכרת התודה.. אולי הרצון לגמול להם טובה תחת טובה גורם לך לא לישון כשם שהם לא ישנים.. אבל אולי אפשר לעשות עבורם משהו אחר.. לנסות לשנות משהו בעצמנו, לאהוב זה את זה, להסיר כעסים, להתפלל עבורם שיחזרו לשלום, להחליט להיות יותר טובה עם ההורים, עם האחים, לקבל על עצמי לא לפגוע באף אחד.. לחייך לכל אדם...

יקרה, אם את מרגישה לבד עם התחושות שאת חווה, ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת. אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו שיקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר.
תקראי תהילים למען החיילים!
הכל בסדר זה נורמלי3>>
תשתי לך כוס מים ותנשמי עמוק
אנחנו חזקים! השם איתנו!!
כולנו
באותו הנושא: