איך זה מרגיש להיות חכמים מהממוצע?

אישית מרגישה שאני תורמת רבות לאחרים במובן מסוים. זה גם מקל עלי לפעמים לפתור בעיות בתחומים מסוימים. לא מרגישה בן אדם מיוחד מדי( בתור אחת שהוכתרה ברמה די גבוהה)

בגדול, המחוננות שלי העבירה אותי סיוט.

זה קשה.
לפעמים מרוב שאתה מבין מהר- אתה משתעמם עד בחילה. רוב האנשים מתסכלים אותך בגלל שהם לא חושבים ומעבדים מידע במהירות מספקת עבורך. אתה מרגיש לא מובן. זה מבדיל אותך משאר האנושות ויכול לנתק אותך חברתית כי זה מאיים על אנשים או גורם להם חוסר נוחות סלש נחיתות.
היצירתיות שלך מרקיעה שחקים ואנשים לא יודעים איך להתמודד עם זה.
הרבה פעמים אתה אוברט'ינקר, כי אתה חושב מהר ובהרבה מישורים ורבדים בו זמנית.
לפעמים אתה לא עומד פיזית בקצב של המוח שלך.
אתה לא יכול למנוע מעצמך להיכנס לנושאים ולחקור אותם עד הסוף (ואז אתה מוצא את עצמך ער במשך שעות וחוקר מה זה בדיוק פיזיקה קוונטית - כדי להבין על מה מארוול בנו את הרעיון של הקוונטום פיזיקס באנטמן- כשאתה בכלל לומד פסיכולוגיה וסוציולוגיה).
אתה נוטה לדעת יותר מידי על נושאים רנדומאליים ואז לשפוך את המידע הזה עד ששאר הנוכחים מסתכלים עליך כאילו אתה עב"ם.
אנשים נוטים לנסות לחקור אותך ולהבין איך המוח שלך עובד כאילו אתה לא בנאדם וזהו (כן, זה בערך מה שאתה עושה..)
מורים שונאים אותך אם אתה פותח את הפה (זה לא עובר גם בשנות האוניברסיטה, פרופסורים שונאים שהורסים להם שיעורים...)
זה מצמצם את האנשים שבהם אתה מעוניין מבחינה זוגית.. מסיבות מובנות.
סרטים וסדרות- אתה בדרך כלל יודע מה הסוף כבר מהרבע הראשון.
נוטים להדביק לך סטיגמות סטריאוטיפיות ('נכון שאתה טוב בשחמט?', כשלא מחייב שזה בכלל מעניין אותך)
בקיצור, הכל פה מניסיון אישי... יש עוד, אבל הראש שלי עסוק בלחשוב על אלף דברים אחרים, חשובים יותר..
מקווה שעזרתי

קודם כןל תגדיר מה זה חוכמה

אנשים חושבים שאני חכמה אז הם מצפים ממני לדעת הכל
ואני לא יודעת כלום

אני מחשיב את עצמי חכם מהממוצע, כמובן, אפשר להתווכח כי יש חוכמה רגשית וכן הלאה, ואין לי את זה, אבל נראה לי שזו לא הכוונה כאן.
אני אישית אוהב לתכנת, אז יכולתי להתחיל את התואר שלי מוקדם ולהיות עם תחביבים שכולם תומכים בהם, אבל זה נוגע רק אלי. זה גם עוזר בפתרון בעיות שונות מבחינת שינוי גישה או רעיונות מקוריים.
מצד שני, יש ציפיות מכולם. ביסודי לא הייתה לי שום בעית לחץ ממבחנים, ואז בחטיבה כהצטיינתי כולם כבר ציפו ממני ל-100, ותמיד אפשר לא לשים לב ל"הסבר" או "נמק" בשאלה, במיוחד כשמתרגלים לקרוא מהר. גם היה לי קשה יותר למצוא תחומי עניין עם אנשים אחרים כי השתעממתי מהר מהקצב הבנה ולמידה שלהם.
לפי דעתי זה טוב אם מוצאים מקום טוב להיות בו.

תשאל אותי את השאלה היום ב16:00 בצהריים ואז אני אענה לך, אני יותר מידי עייף.