למה ההורים לא מעיפים אותי כבר מהבית למרות שאני נוראית אליהם ולא מועילה?

כי את הילדה שלהם והם אוהבים אותך

כי את הילדה שלהם

שואל השאלה:
ו?אם הייתם שונאים את הילדה שלכם לא הייתם מעיפים אותה?

לא בחיים לא

שואל השאלה:
ואם היא מדוכאת כל הזמן בבית ובקושי מתקשרת?

כי הם ההורים שלך

שאלה טובה,תנסי לשאול את עצמך למה.

היי אנונימית יקרה,
מבינה שאת עוברת תקופת משבר עכשיו, ושאת מדוכאת ובקושי מתקשרת ותוהה איך ההורים שלך לא מעיפים אותך מהבית למרות זאת.
נראה שאת מתמודדת עם ביקורת עצמית מאוד מטלטלת. לפעמים דיכאון יכול לגרום לנו להרגיש לא ראויים ולא מועילים, וגם לדרדר את התפקוד שלנו בהתאם.
זה יכול לעורר הרבה תחושות אשמה, שמגיע לך שיענישו אותך ויעיפו אותך מהבית, ולכן את עשויה להניח שגם הורייך מרגישים דבר דומה.

תקני אותי אם אני טועה כי לא מכירה את היחסים ביניכם, אך אולי הדיכאון גרם למתחים ביניכם שגורמים לך להרגיש שאת נוראית אליהם ונמאס להם.
אבל לעיתים הצד השני רואה את הסיטואציה אחרת מאיתנו, ולמשל מסוגל להרגיש חמלה כלפינו, ולהבין שזה הדיכאון או המשבר ולא משהו שעשינו בכוונה.

האם את יכולה לשתף את הורייך בתחושות שאת מרגישה? האם יש מישהו מלבדם שאת מרגישה שאת יכולה לדבר איתו? אולי מישהו מבית הספר כמו המחנכת או היועצת?
מגיע לך מרחב בטוח לפרוק בו את תחושותייך. לפעמים להוציא החוצה את כל הרגשות שהצטברו יכול להקל קצת על העומס בלב.
בנוסף, איש מקצוע יכול גם לעזור לתווך בינך ובין הורייך ולהסביר להם את המצב, שאת לא מתכוונת לפגוע אלא שאת מתמודדת וצריכה עזרה.

ואם תרגישי שזה נכון עבורך, מזמינה אותך לצ'אט של סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, לשיחה אנונימית במרחב נטול שיפוטיות שבו אפשר לדבר על כל מה שעובר עליך. בקצב שלך, ורק כמה שנכון לך לשתף.

שלך,
מתנדבת סה"ר.