אני בדיכאון תקופה ארוכה...

איפפ, אני מבין אותך, איזה טווח גילאים מחורבן
אני עוד רגע בן 19 בלי תיאוריה בקושי בגרות הכל חרא בקושי נפל לי האסימון שאני בנאדם בוגר
וההתנהלות הכלכלית בכלל ברצפה
מבין אותך, זה לא קל בכלל !!

שואל השאלה:
אני עם רישיון אחי והאמת אני מסתיר את זה מכולם אבל אני עדיין פוחד לנהוג לבד...
ראיתי היום תאונה מתרחשת מולי רק הגביר את הפחדים.
אין לי רכב כרגע גם

שואל השאלה:
אני עכשיו ער כי לא מצליח לישון בראש רק מחשבות וחששות

לפני שנה הייתי בסיטואציה דומה הרגשתי ריקנות ובדידות, ניסיתי להכיר חברים או חברה אבל לא הצלחתי אז אימצתי חיית מחמד זה ממש עזר לי

שואל השאלה:
אחח... איזה חיים לא קלים ..

עכשיו יש חופש לא יודע מה לעשות עם עצמי באמת אני בקושי מצליח לתפוס את הגילאים האלו שאתה צריך להתמודד עם פחדים לבד בלי הורים.

לך ותנדב בבית חולים תראה איך אנשים שם חיים לא שיש לי בעיה שאתה מדוכא גם אני מדוכאת מלא אבל זה נראלי יעזור לך

היי, קודם כל מצטערת שזה המצב זה נשמע נורא. אני גם מתמודדת עם חלק מהדברים שרשמת פה, מלבד לרצות הורים שאת זה אני לא. זה נשמע ממש מורכב, הכי חשוב לטפל בעצמך, אם זה איש מקצוע/לשנות כיוון בכלל.
אני כל השנה ניסיתי לעבוד אבל הבנתי שהחרדות לא נותנות לי אז החלטתי בכלל להתחיל להתנדב ואז בהדרגה לנסות אולי לעבוד. זה נשמע קטן אבל לדעתי תנסה להציב לעצמך מטרות קטנות ולא תובעניות ובו בזמן אני חושבת שטיפול הכי עוזר. זה יקר אבל אפשר גם דרך קופת החולים ועוד משהו, לא להסתיר. אין משהו שיותר קשה מלהסתיר מצב נפשי חרא... אנחנו לא מכירים אישית אבל זה שהם מצפים ממך למעבר לא אומר שאתה לא יכול להיות גלוי בפניהם. כי להסתיר זה עוד יותר מכביד ואם אתה גר איתם אז בכלל, להיות לא אותנטי בבית שלך זה קשוח.

כנ"ל אחי
אבל יצאתי מדיכאון קשה עכשיו פשוט ריק כזה.