רק אני מפחד ממה שקורה אחרי המוות?

אפשר להגיד

לא מסיבה שלך.

זה ברור שיש המשך ואנחנו לא פשוט מספיקים להתקיים.

אני מפחד כי אני לא יודע איפה הקב"ה ישים *אותי*, כמה זמן אני אצטרך לעבור בגינהום ומה אני צריך לעבור שם.

המרחם הוא ירחם, מקווה שאעשה הכל כדי לתקן את זה ולהיות בתשובה שלמה לפניו יתברך.

הוא, כמובן, מקבל שבים.

איך אפשר שלא לפחד?
המשפט בשמיים.. דנים כל אחד על פי מעשיו..
מי יודע אם נלך לגיהנם ,כף הקלע או שנבוא שוב בגלגול.. ובאיזה גלגול? בבן? בבת? בנכה? בצומח? בדומם? או אולי אפילו בחתול עיוור חסר רגל?

לא רק אתה
אבל אני לא מפחדת

פעם פחדתי בטירוף
ואז הבנתי שהמוות זה משהו שאנחנו צריכים לקבל ולאמץ ולחיות איתו בשלום.
המוות זה הסוף, סוף סוף יהיה לנו שקט.
שקט אמיתי, מכל הצרות, הבעיות, הפחדים, השנאה, הקשיים, הכל פשוט יהיה סוף סוף שקט ורגוע, שום דבר לא יטריד אותנו.
בסופו של דבר כל אחד יגיע לרגע שבו הוא יבין שהוא לא רוצה לחיות לנצח, ושהוא רוצה כבר לפרוש.
אולי זה יגיע בגיל מוקדם, אולי בגיל מאוחר, אבל זה יגיע.
בסופו של דבר אנחנו נהיה עייפים ושבריריים וזקנים, וזה יהיה הרגע שבו נבין שהמוות זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, ולמרות שהוא מפחיד, הוא לא פחות יפה מהחיים עצמם.

גן עדן זה לא חסר משמעות ומשעמם לעולם לא יהיה

^ אלה אם כן זה מישהו שלא למד תורה - אז הוא פשוט לא יבין מה הקב"ה מלמד שם.

^גם אחד כזה לא מאמין ישעמם לו
להיות קרוב להשם אין דבר טוב מזה

שואל השאלה:
גם גן עדן זה מסובך מאוד, לפי היהודות כל מי שלא מאמין בה הולך לגהנום. לפי הנצרות אותו דבר על ישו ואותו דבר גם איסלם.

^זה מדבר על חלק לעולם הבא
השאלה אם הכוונה עולם הבא כשיבוא המשיח או עולם הבא שהוא עולם הנשמות
ממה שזכור לי זה מדבר על כשיבוא המשיח