מי שעבר ילדות קשה ,איך אתם מתמודדים עם כל הזכרונות וזה ?

אני לא באמת מתמודדת.. או שכן בדרכים שעושות יותר נזק

תרופות וטיפולים וחברים שעוזרים לי

משקם את עצמי עם פסיכולוג ונעזר במה שצריך
אני יכול להגיד ביום שקרה מה שקרה היה לי צלקת כואבת נפשית אבל היום היא לא כואבת אבל עדיין קיימת הצלקת הדרך היא לדעת לקבל את הצלקות שיש לך ולדעת לבקש עזרה ולטפל בעצמנו בלי הכחשה בלי לטטה מתחת לשטיח נטו לקחת את עצמנו לטיפול ולשקם את הנפש

אני מחקתי את הילדות שלי
עד גיל 13 הייתי מוחרם בכל מקום

מזכירה לעצמי שהיום אני במקום הרבה יותר טוב

שואל השאלה:
אני לא אשכח לעולם

להדחיק, עד ששוכחים

לא שוכחים נהייתי אדישה לכולם
נותנים לזה לכאוב עד שזה לא כואב