אני מרגישה רע בשביל אמא שלי..

אולי תעזרי יותר במטלות של הבית תפתיעי את אמא שלך באיזה ארוחה טובה תעזרי לאמא שלך עם האחים הקטנים לבקש סליחה עם פרח זה גם יעזור להקדיש זמן איכות בינך לאמא שלך לחייך תמיד

את לא אשמה
התמוטטויות עצבים זה טבעי
זה נשמע שאתם גם חיים בתנאים נורא קשים אז התמוטטות כזאת זה רק עניין של זמן וזה טבעי וזה קורה לכולנו.
אני חושב שאת צריכה לדבר איתה ב-4 עיניים על איך את מרגישה.

שואל השאלה:
התנאים לא קשים אבא שלי גם מביא כסף אבל כמו שכתבתי הוא לא נוכח רגשית ודי אגואיסטי
והבעיה שאני עם כלכך בעיות נפשיות שאני לא יכולה לשלוט על ההתפרצויות האלה זה מן התקף כזה
וגם להרחיק אנשים זה התגוננות
היא יכולה להגיד לי משהו קטן לא במקום ואני יכולה לקחת את זה למקומות הכי מוגזמים ולא לדבר איתה כמה חודשים כי ככה המוח שלי עובד לא משנה מה

לא בהכרח דיברתי על כסף גם לנו במשפחה יש המון כסף אנחנו בעשירון התשיעי ועדיין רוב גילאי הנעורים שלי היו נורא נורא קשים עד לכדי מצב שאיבדתי שפיות ורצו לאשפז אותי.
אני חושב שבגלל שהמשפחה שלך לא נוכחת שם, לפעמים זה פשוט מוציא אותך משפיות, לפעמים זה גורם לך להרגיש אבודה ולהתמוטט, וזה ממש טבעי ואפילו הגיוני, ואני חושב שאמא שלך מבינה את זה.

שואל השאלה:
לא אני פשוט רגילה לשמור דברים לעצמי וברגע ששיתפתי את אמא שלי היא צחקה עליי ואמרה לי שאני בכיינית וילדותית אז כאילו עכשיו לא באלי אפילו לדבר איתה למרות שהיא מנסה להצחיק אותי ולדבר

אשרייך שאת חושבת עליה

ממליץ על כמה דברים

- לגבי עצבים - לימוד מוסר וכיבור הורים יעזור למנוע

- לגבי להתנצל בפניה - לדבר איתה ולהראות שאת מעריכה אותה ושהיא חשובה לה - יסייע לה להתמודד גם עם הבעיות הנפשיות שלך שכנראה לא באשמתך

- לגבי סיוע כללי - לעזור להכין אוכל, לנקות את הבית בהפתעה, לתת לה זמן לנוח, וגם בפרטים הקטנים, בארוחה לדאוג שהיא מקבלת צלחת ראשונה או שניה, שתרגיש שיש לה גב שדואג לה בבית

בהצלחה רבה

לגמרי מבין אותך. את צריכה את המקום בו תוכלי לשחרר את הלחץ שבתוכך. נסי חוג כלשהו, תחביב. קרב מגע, לנגן על כלי נגינה כלשהו. תמצאי משהו שכיף לך לעשות וחברים שאת יכולה לשוחח איתם על הכל. אפילו עם חברים לעט באינטרנט.

היי אנונימית, ראיתי את מה שכתבת בפוסט ובתגובות, ונשמע שאת מתמודדת עם תקופה לא קלה. שיתפת שבחודשיים האחרונים עברת התמוטטות עצבים- דבר שהשפיע על ההתנהגות שלך ועל היחס שלך לאמא שלך. למרות שבאותו רגע לא שלטת על ההתנהגות שלך, נשמע שאת מרגישה חרטה והיית רוצה ללמוד להגיב אחרת במצבים דומים. בת כמה את?
כתבת שאת רגילה לשמור דברים לעצמך, וגם שכשניסית לשתף את אמא שלך התגובה שלה הייתה מזלזלת. בטח לא פשוט להתמודד עם כל זה לבד, וחשוב שבכל זאת תמצאי מקום שבו תרגישי בנוח לפרוק ולשתף... קוראים לי נופר ואני מתנדבת בתכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת. אני מזמינה אותך לכתוב לי (אפשר גם באנונימיות) ולספר לי יותר עלייך ועל מה שאת עוברת. אשמח להוות אוזן קשבת ולנסות לחשוב יחד איתך מה יוכל לעזור בהתמודדות עם המצב. את יכולה לכתוב לי פה בהודעות אישיות, או לשלוח הודעה באחת מהדרכים הבאות: לאינסטגרם או לטיק טוק בפרופיל elem.digital; למייל [email protected]. אפשרות נוספת היא להיכנס לצ'אט שלנו דרך הווטסאפ בקישור המצורף או דרך האתר www.yelem.org.il, שם אפשר לדבר עם אחד התומכים שלנו.

מחכה לך,
נופר מעלם דיגיטל