יש לי שאלה ממש רגישה בשבילי אבל החלטתי לפתוח איתכם אותה

הבנתי מה את מספרת, אבל לא הרגשתי או הכרתי אישית את המקרה אם זו הכוונה

מסוגלת להבין את זה, זה הגיוני, הכול בסדר.
ממליצה לך להתחיל טיפול בפוסט טראומה, זה יכול להקל על מקרים כאלו. כמובן, במידה ואת עדיין לא בטיפול.

אני מבינה לליבך, ממקום אחר אמנם אבל בזמן האחרון יש לי גם התמוטטויות עצבים כאלה, התקפי בכי מרובים והיסטריים, אני נוהמת מעצבים, בועטת ורוקעת ברגליים שוב בעצבים בקיצור ממש התנהגות רגרסיבית של ילדה קטנה.
אני עייפה ומותשת, השבוע צריכה ללכת לפסיכיאטרית בתקווה לקבל מענה לסבל שלי, כנראה שאמליץ לך ללכת בעקבותיי ולפנות לעזרה וייעוץ מקצועי.

אני מכירה מישהי שיש לה את זה יש לה והיא פשוט הולכת לפסיכולוגית ומדברת זה מאוד עוזר לה היא לוקחת אבל גם כדורים נגד דיכאון כי היא עברה משהו אבל זה לא נראלי קשור...

שואל השאלה:
אני כבר מטופלת בכדורים וגם בטיפולפסיכולוגי,
כל אלו לא משנים לי
אני רק רוצה להצליח להכיל את מה שקרה לי שם
וזה לא פעם ראשונה

זה דבר הגיוני ומובן מה שקרה לך, ואני מאמין שאת יכולה להחלים

שלום לך,

קוראת את הפוסט שכתבת ומהמילים שלך אני מבינה שאת מתמודדת עם השלכות מתמשכות בעקבות טראומה שחווית, מתארת לעצמי כמה זה יכול להיות מייסר לחוות סיטואציה בה את חווה שוב את מה שהנפש אולי הייתה רוצה לשכוח.. מעין תחושה שבפנים מתחוללת סערה ואולי גם כלפי חוץ .. כמה כוחות בוודאי נדרשו ונדרשים ממך גם כעת כדי לעמוד מעל פני המים..

בחרת לשתף כאן בפוסט וזה כל כך חשוב, להמשיך לנסות ולהיעזר ולא להישאר עם הכאב הכל כך גדול הזה לבד.. יקירה במידה ותרצי תשקלי אפשרות לקבל ייעוץ מקצועי. המרכז לטיפול בנזקי טראומה - רמב"ם (עבור ילדים, נוער ומבוגרים שחווה אירוע טראומטי) טלפון: 04-7773970 אולי יוכל לסייע בתחושות שאת חווה או אולי טיפול פסיכולוגי מקצועי שמתמחה בטראומות מסוג זה...

יקרה אשתדל לא לכתוב מילות עידוד ריקות, אבל אם תרשי לי, אעודד אותך להמשיך לכתוב.. לפרוק, לשתף, להרשות למישהו לחלוק איתך את המשא הכבד שאת נושאת.. בעמותה בה אני מתנדבת יש צ'אט אנונימי שניתן לומר בו הכל ויש מי שיקשיב ויתן כתף. לעיתים זה עוזר..
מקדישה לך שיר ממני גם - https://www.youtube.com/watch?v=yjjcnqzqciu
את לא לבד...בואי אלינו...
שלך,
מתנדבת סה"ר,