תשובה אחת
באותה עת שלט קהל קוראים בכתב זה, ויכול היה לקראו ללא בעיה.
כתב רש"י מקובל כיום בדפוס יותר כגופן בספרי יהדות שונים, בהיותו נחשב ככתב "חולין", לעומת הקדושה המיוחסת לכתב המרובע. רבנים מעדות המזרח כמו הרב יצחק כדורי או הרב יוסף קאפח כתבו ביד בכתב זה. כמו כן הפתקה המפורסמת "נ נח נחמ נחמן מאומן" של רבי ישראל דב אודסר כתובה חלקית בכתב זה.


כתב רש"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי. הוא קרוי כך משום שלראשונה נעשה בו שימוש בהדפסת פירוש רש"י לתורה.
פירוש רש"י לתורה היה הספר העברי המתוארך הראשון שהודפס, והוא יצא לאור ברג'ו די קלבריה, איטליה בשנת 1475. במהדורה זו השתמש המדפיס בעיצוב מיוחד של אותיות שהיה נהוג בקרב יהודי ספרד בתקופת ימי הבינים, צורת אותיותיו מעוגלת ורהוטה, המבוססות על כתב יהודי-ספרדי בסגנון פורמאלי למחצה, כדי להבדיל בין הטקסט המקראי לפירוש רש"י, המודפס בצמוד לו. מאז מכונות האותיות 'כתב רש"י', אף על פי שרש"י עצמו חי באשכנז 375 שנה קודם לכן ולא הכיר את הכתב הזה שנקרא על שמו וכתב באותיות אחרות. הוא השתמש בגרסה מוקדמת של הכתב הרהוט היהודי-אשכנזי (הדומה לכתב הרהוט של ימינו).
ישנה אגדה לפיה כתב רש"י הומצא על ידי בנותיו של רש"י. אגדה זו מצטרפת לאגדות אחרות שנקשרו בהן ובהיותן נשים למדניות, בעקבות העובדה שלרש"י לא היו בנים.