לכבס בגד ים במכונת כביסה?

כן

כן

כן

שואל השאלה:
הוא נפל לרצפה ואני לא סומכת על עצמי שאנקה טוב בידיים..

שואל השאלה:
אה כן?? שמעתי שאסור

אז איפה

חייבים לכבס אם זה נפל לריצפה?
ואם יש איסור לכבס במכונה, אז אפשר על תכנית עדינה, אם יש צורך לכבס.
נגיד שעל הריצפה בדיוק השתין הכלב.

שואל השאלה:
יש לי אוסידי והכלב את האמת חירבן שם וניקו עם אקונומיקה ויש לי חרדה מאקונומיקה בנוסף לזה.. אבל בסוף כיבדתי ביד בכל זאת..

אוסידי זה משהו באמת קשה.
ממה ששמעתי, הבנתי שצריך כללים ברורים מה צריך ומה לא, ולדעת לסמוך על זה ולא לעשות דברים שלא צריך לעשות, כשהם מעבר למה שצריך.
כמו למשל בגד ים שנפל על ריצפה סטרילית, שבאמת אין שום סיבה שזה צריך להתכבס, אבל לך יכול להיות קושי עם זה.
יש כאלה שבאמת יודעים להדריך איך להתקדם בחיים עם נטייה כזאת, ואז האנרגיות שהולכות על הדברים האלה בינתיים, יוכלו ללכת על דברים שאת צריכה הרבה יותר.
מקוה שעזרתי בכיוון

שואל השאלה:
תודה אבל אוסידי זה לא משהו שאני רוצה.. תאמין לי הייתי רוצה לחזור להיות מה שהייתי פעם.. אבל אפילו לפתוח דלת אני לא יכולה בלי לקחת נייר טואלט כדי לא לגעת בידית..

לכן את צריכה עזרה חיצונית לצאת מזה. מה שאני יודע זה ממה שהסבירו לי, וזה ממש כמו שתיארת, כולל ניגוב ידיות.
אני לא מבין איך מצליחים בכלל לחיות עם זה, איך נשאר זמן לדברים הרגילים.
לפחות את מעוניינת להיות שוב במצב נורמלי כמו כולם, ומודעת להכל ממש. שזה נותן לך בטח המון סיכוי. יודעת אם יש כאלה שזה עבר להם?

שואל השאלה:
את האמת שזה שאני רוצה להיות נורמלית זה לא אומר שיש לי סיכוי.. כל מי שיש לו אוסידי רוצה להוות שוב נורמלי.. והתחלתי שיחות עם פסיכולוג מקווה שהוא יעזור לי בזה.. ואין לי אנרגיה בכלל לעשות שום דבר חוץ מהאוסידי.. אני סובלת בנוסף מדיכאון, עצבנות יתר, חרדה חברתית קשה ודה ריאליזציה ודה פרסונליזציה (הדבר הכי קשה שיש.. זה פשוט להיות מתה בגוף חיי)
אז כן.. לא בא לי לעשות כלום בחיים ואני שונאת הכל..

אה וואו
דברים שלא היה לי מושג בכלל
וכן יש סיכוי, את הרי תגיעי מתישהו להיות חיים טובים, והשאלה רק אם תסחבי את זה הרבה או שתצאי מזה מהר.
אני יודע שיש אוסידי שחושבים שאיך שהם עושים זה העדיף, ולר מודעים או מכירים בזה שזאת התנהגות בעייתית, וככה ממשיכים עם זה.

שואל השאלה:
אני לא חושבת שיש מישהו שיש לו אוסידי שהוא כזה טיפש שהוא חושב שמה שהוא חושב זה נורמלי.. באמת אבל.. אולי הם מתנהגים כאילו הם חושבים כמוני למשל.. כאילו אם אני נוגעת בידית זהו אני חושבת שאם אגע בפנים שלי בטעות אז יהיו לי פצעונים ואן אגע בשיער זה יעשה לי נשירה וממש חושבת עמוק עם עצמי שאולי זה נגע באקונומיקה או בחיידקים כלשהם.. ואז נלחצת ושוטפת ידיים.. אני בכל מקרה חושבת לא בהיגיון אבל אני מודעת לזה וגם אלה שסובלים מזה גם מודעים לזה.

את מספרת שהיית רוצה לחזור למה שהיית פעם,
זה אומר שזה התפתח, אז איך באמת נכנסים לדבר כזה? מה גורם לזה

שואל השאלה:
זה רעיון טוב מאוד אבל העניין הוא לא להדבק במחלה אלא להיות מלוכלכת.. אפילו קצת.. כי יש לי פחד שהלכלוך יבוא לי לפנים ויעשה לי שחורים או שינשרו לי השיערות.. זה הפחד שלי.. לא מפחדת ממחלות ואפילו בימים האלה בא לי הכי לחלות שיש

בטח זה לא יכול להיות כזה פשוט אבל אני אציע רק כי אני לא יודע...
אולי יעזור לך אם תדעי נתונים? ככה שההבנה של המציאות תעזור לך לשקול דברים טוב יותר.
יש הרי מידע כמה חיידקים צריך כדי להידבק במשהו, ומה ההסתברות שתהיה כמות כזאת במשטח מסויים, ונתונים כאלה. למשל, נגיף הזיקה צריך רק 20 נגיפים כדי להדביק, אבל בפחות מזה אין לו כמעט סיכוי. ורוב הווירוסים צריכים הדבקה בכמות של אלפים או יותר, אני לא מתמצא אבל את יכולה ללמוד ולדעת יותר מאנשים רגילים.
ולדעת איך הסיכוי למשהו ספציפית הוא נמוך.
או שהבנה וידיעה זה לא דבר שיכול לעזור?

שואל השאלה:
שאני חושבת שכל דבר הוא מחויידק ויביא לי מחלות ולכלוכים.. אז יש לי מחשבות טורדניות שאי אפשר לשלוט עליהם בנוגע לזה שנגעתי בידית למשל וזה לא עוזב אותי עד שאני שוטפת ידיים עם סבון טוב טוב ואז אני ממש נרגעת