תגיבו מה אתם חושבים על השיר הקצר שכתבתי❤

מכולה גדולה ובה פורקים מילים
מילים כה גדולות ומשקלהן אדיר
כתפוח על ענפי העץ הנאכל בתוך לשונו
ומתמוגג לתוך עורו,
טעמו בסוף נהיה תפל
ונעלם כלא היה מתוך הערפל.
ואני הוא התפוח,
שרכש במהלך חייו קיפוח,
ולכן,מים לא יגיעו עד פתח פי
ופי יהיה בקרקעית גופי
האם אמצא את עצמי כאשר שתיקות חולפות
ובתקופה ששתיקות כבר אינן נשמעות?
הרי אני בתוכו,
ומי ישמע אותי?
הפכתי להיות הוא,
מבלי להכיר את עצמי.