8 תשובות
כנראה הסכסוך עמוק מדי
בן אדם שלא שולט בעצמו ובעצבים שלו, ככל הנראה חולה בנפש
שואל השאלה:
^^^
אז כל אדם שנכנס לסכסוך עמוק מדי, לא משנה כמה מוסרי הוא, יוכל תאורטית לרצוח?
^^^
אז כל אדם שנכנס לסכסוך עמוק מדי, לא משנה כמה מוסרי הוא, יוכל תאורטית לרצוח?
אנונימי
כנראה שהיה משהו רציני בין שני אנשים, שהוביל לדבר כזה
בנוסף יש אנשים שיש להם מחלת נפש (סכיזופרניה) והקולות שיש להם בראש אומרים להם לעשות את זה ויכול להיות שבין השניים לא יהיה קשר בכלל
בנוסף יש אנשים שיש להם מחלת נפש (סכיזופרניה) והקולות שיש להם בראש אומרים להם לעשות את זה ויכול להיות שבין השניים לא יהיה קשר בכלל
סלח לי לפני, התשובה תהיה ארוכה מן הראוי.
שאלה מן הסוג הזה היא שאלה בעלת אופי רחב, איני יכולה לקצר את תשובתי אז עמך הסליחה.
לפני חודש למדתי על הנושא בכלליות ולכן התשובה שלי תהיה יחסית מתומצתת מבחינת החומר, אם אתה מעוניין ללמוד לעומק על מוחם של רוצחים, אתה תמיד מוזמן.
אתן לך רקע כללי על הנושא מהידע האישי שצברתי.
אחד מהגורמים המשמעותיים הוא מצב הרוח והרגשות האישיים של האדם.
כפי שכולנו יודעים, אדם שמתמודד עם תחושות של כעס עצבנות ועצב עמוק יכול להיות יותר אלים מהאדם הממוצע.
הכוונה לאנשים עם פיוז קצר.
פגיעות רגשיות וטראומות המקושרות לעברו של האדם יכולות להובילו לבחור בדרך של התנהלות אלימה.
כתבתי בעבר תשובה על זה, אם תרצה, אוכל להעתיק את תשובתי לפה.
אדם שסובל מפסיכופתולוגיה כמו דיכאון עמוק, חרדה קיצונית או דיסטימיה עשוי להתקשות לשלוט על רגשותיו.
אדם שגדל בסביבה אלימה או שנקלע למערכת יחסים אלימה, עשוי ללמוד ולחשוב שהתנהלות אלימה היא הדרך להתמודד עם הקשיים ולפתור בעיות.
אם מדברים על הגוף עצמו, תקלות במערכת העצבים המרכזית או היפוקמפוס (חלק מהמוח המעורר רגשות), משפיעות על יכולת האדם להתמודד עם רגשות של כעס או אכזבה ולהובילו להתנהלות אלימה, רמות הורמונים כמו הטסטוסטרון, אדרנלין וקורטיזול משפיעות על התנהלות האדם בעת אותם המצבים.
טראומות רגשיות, חוויות של חוסר אהבה או תמיכה רגשית, וקשיים בהתמודדות עם רגשות או רעיונות יכולים לגרום לאדם לחפש פתרונות אלימים ולהתנהל באופן נבזי (כמו ג'פרי דאהמר).
יש אנשים המציינים כי הפשעים והאלימות הם תוצאה של חוסר חינוך, חוסר ערכים או חוסר כוח מוסרי.
בנוסף, יש הטוענים כי ההתנהלות האלימה היא תוצאה של השפעות חברתיות ותרבותיות.
אתה יודע איזו שאלה יותר מעניינת?
מה מכריח קולקטיב לבצע זוועות המוניות באומה?
קח, למשל, את המקרה של גרמניה הנאצית, שבה אנשים רגילים כמוך וכמוני, אנשים נטולי נטיות רצחניות, התגייסו במספרים מדאיגים וביצעו מעשים מתועבים בנשמות תמימות שלא היוו איום.
אילו כוחות בלתי נתפסים הניעו אותם לקום ולתזמר מעשים בלתי נתפסים שכאלה?
ולאורך ההיסטוריה, מה דחף אנשים לבצע מעשי אלימות נגד אלה שגרים בארצות שהם עצמם התיישבו בהן?
אנא סלח לי שאני מערבת פסיכולוגיה.
המון חוקרים התעניינו בנושא ולכן יצא מחקר:
"המחקר של מיליגרם".
מיליגרם ערך ניסוי בשנת 1962, ניסוי שהיה נחשב פורץ דרך.
מטרת הניסוי הייתה לבדוק עד כמה אנשים יצייתו להוראות על אף שההוראות הן בניגוד למצפון שלהם.
(כפי שהגרמנים עשו במלחמת העולם השנייה)
אוכלוסיית המחקר כללה 40 גברים שקיבלו תשלום עבור השתתפותם בניסוי, והניסוי התרחש באוניברסיטת ייל. (אוניברסיטה יוקרתית)
:
בניסוי היה מנהל ניסוי, תלמיד ומורה.
מנהל הניסוי היה משתף פעולה, התלמיד היה משתף פעולה, והמורה היה הנבדק.
(מנהל הניסוי לבש חלוק חלק סמכותי ואמר כל הזמן "בבקשה המשך".
)
מזכיר קצת את היטלר.
המורה ישב בחדר עם מנהל הניסוי, והוא שאל את התלמיד שאלות.
התלמיד היה מחובר למכונה כאשר בכל פעם שהוא ענה תשובה לא נכונה, הוא קיבל מכת חשמל. (התלמיד לא באמת קיבל מכת חשמל אלא עשה את עצמו).
המורה לא ידע שהתלמיד הוא משתף פעולה, ועליו היה לשאול אתה תלמיד שאלות, משאלה קלה לשאלה קשה, וכל פעם שהתלמיד טעה המורה נתן לו מכת חשמל.
זה התחיל ב15 וולט ובסיום הניסוי המכות חשמל היו 450 וולט, מוות.
מטרת הניסוי הייתה לבדוק כמה מורים ימשיכו בניסוי עד הסוף.
והתוצאות היו מזעזעות.
65 אחוז מהנבדקים התמימים (המורים) המשיכו בניסוי עד סופה. הם גמגמו, הזיעו, פחדו, עצרו, על סף עילפון ועדיין המשיכו עד הסוף.
נשאלת השאלה: מה ההסבר לתוצאות המחקר?
הניסוי נערך באוניברסיטה יוקרתית על ידי מומחים והמורים סמכו עליהם. המורים קיבלו תשלום על השתתפותם ולכן חשו מחויבות לסיים את עבודתם. המורים חשו עמימות (המצב היה לא ברור, הם לא ידעו מה לעשות) ולכן עשו את מה שאומרים להם.
הניסוי של מיליגרם גרם לטענות קשות נגדו, אמרו שהוא פגע במשתתפים ובנפשם.
המשך הניסוי של מיליגרם:
הניסוי של מיליגרם עורר שאלות קשות של עד כמה אנשים מוכנים לפגוע באחר באין אומרים להם לעשות זאת.
זה מחקר המעלה שאלות בנוגע לטבע האדם.
המחקר הראה שאנשים יכולים להיות צייתנים בצורה עיוורת, כל עוד הם תחת סמכות פורמלית.
ולכן יצא
ועדת הלסינקי 1964:
בשנת 1964 התכנס כנס עולמי בבירת פינלנד, הלסינקי.
הצהרת הלסינקי מנסחת כללים בנוגע לעריכת מחקרים וניסויים בבני אדם.
כללים אלו קובעים שכל חוקר שרוצה לעשות ניסוי בבני אדם, חייב להגיש לוועדת הלסינקי (שיושבת בכל מוסד אקדמי) בקשה מפורטת ומנומקת.
חייב להגיש- מסמכים לקבלת אישור לניסוי, התחייבות להימנע פיזית או נפשית במשתתפים, כל משתתף יכול להפסיק את הניסוי מתי שהוא ירצה, הניסוי יערך רק אם הוא תורם באופן משמעותי לעולם המדע.
שאלה מן הסוג הזה היא שאלה בעלת אופי רחב, איני יכולה לקצר את תשובתי אז עמך הסליחה.
לפני חודש למדתי על הנושא בכלליות ולכן התשובה שלי תהיה יחסית מתומצתת מבחינת החומר, אם אתה מעוניין ללמוד לעומק על מוחם של רוצחים, אתה תמיד מוזמן.
אתן לך רקע כללי על הנושא מהידע האישי שצברתי.
אחד מהגורמים המשמעותיים הוא מצב הרוח והרגשות האישיים של האדם.
כפי שכולנו יודעים, אדם שמתמודד עם תחושות של כעס עצבנות ועצב עמוק יכול להיות יותר אלים מהאדם הממוצע.
הכוונה לאנשים עם פיוז קצר.
פגיעות רגשיות וטראומות המקושרות לעברו של האדם יכולות להובילו לבחור בדרך של התנהלות אלימה.
כתבתי בעבר תשובה על זה, אם תרצה, אוכל להעתיק את תשובתי לפה.
אדם שסובל מפסיכופתולוגיה כמו דיכאון עמוק, חרדה קיצונית או דיסטימיה עשוי להתקשות לשלוט על רגשותיו.
אדם שגדל בסביבה אלימה או שנקלע למערכת יחסים אלימה, עשוי ללמוד ולחשוב שהתנהלות אלימה היא הדרך להתמודד עם הקשיים ולפתור בעיות.
אם מדברים על הגוף עצמו, תקלות במערכת העצבים המרכזית או היפוקמפוס (חלק מהמוח המעורר רגשות), משפיעות על יכולת האדם להתמודד עם רגשות של כעס או אכזבה ולהובילו להתנהלות אלימה, רמות הורמונים כמו הטסטוסטרון, אדרנלין וקורטיזול משפיעות על התנהלות האדם בעת אותם המצבים.
טראומות רגשיות, חוויות של חוסר אהבה או תמיכה רגשית, וקשיים בהתמודדות עם רגשות או רעיונות יכולים לגרום לאדם לחפש פתרונות אלימים ולהתנהל באופן נבזי (כמו ג'פרי דאהמר).
יש אנשים המציינים כי הפשעים והאלימות הם תוצאה של חוסר חינוך, חוסר ערכים או חוסר כוח מוסרי.
בנוסף, יש הטוענים כי ההתנהלות האלימה היא תוצאה של השפעות חברתיות ותרבותיות.
אתה יודע איזו שאלה יותר מעניינת?
מה מכריח קולקטיב לבצע זוועות המוניות באומה?
קח, למשל, את המקרה של גרמניה הנאצית, שבה אנשים רגילים כמוך וכמוני, אנשים נטולי נטיות רצחניות, התגייסו במספרים מדאיגים וביצעו מעשים מתועבים בנשמות תמימות שלא היוו איום.
אילו כוחות בלתי נתפסים הניעו אותם לקום ולתזמר מעשים בלתי נתפסים שכאלה?
ולאורך ההיסטוריה, מה דחף אנשים לבצע מעשי אלימות נגד אלה שגרים בארצות שהם עצמם התיישבו בהן?
אנא סלח לי שאני מערבת פסיכולוגיה.
המון חוקרים התעניינו בנושא ולכן יצא מחקר:
"המחקר של מיליגרם".
מיליגרם ערך ניסוי בשנת 1962, ניסוי שהיה נחשב פורץ דרך.
מטרת הניסוי הייתה לבדוק עד כמה אנשים יצייתו להוראות על אף שההוראות הן בניגוד למצפון שלהם.
(כפי שהגרמנים עשו במלחמת העולם השנייה)
אוכלוסיית המחקר כללה 40 גברים שקיבלו תשלום עבור השתתפותם בניסוי, והניסוי התרחש באוניברסיטת ייל. (אוניברסיטה יוקרתית)
:
בניסוי היה מנהל ניסוי, תלמיד ומורה.
מנהל הניסוי היה משתף פעולה, התלמיד היה משתף פעולה, והמורה היה הנבדק.
(מנהל הניסוי לבש חלוק חלק סמכותי ואמר כל הזמן "בבקשה המשך".
)
מזכיר קצת את היטלר.
המורה ישב בחדר עם מנהל הניסוי, והוא שאל את התלמיד שאלות.
התלמיד היה מחובר למכונה כאשר בכל פעם שהוא ענה תשובה לא נכונה, הוא קיבל מכת חשמל. (התלמיד לא באמת קיבל מכת חשמל אלא עשה את עצמו).
המורה לא ידע שהתלמיד הוא משתף פעולה, ועליו היה לשאול אתה תלמיד שאלות, משאלה קלה לשאלה קשה, וכל פעם שהתלמיד טעה המורה נתן לו מכת חשמל.
זה התחיל ב15 וולט ובסיום הניסוי המכות חשמל היו 450 וולט, מוות.
מטרת הניסוי הייתה לבדוק כמה מורים ימשיכו בניסוי עד הסוף.
והתוצאות היו מזעזעות.
65 אחוז מהנבדקים התמימים (המורים) המשיכו בניסוי עד סופה. הם גמגמו, הזיעו, פחדו, עצרו, על סף עילפון ועדיין המשיכו עד הסוף.
נשאלת השאלה: מה ההסבר לתוצאות המחקר?
הניסוי נערך באוניברסיטה יוקרתית על ידי מומחים והמורים סמכו עליהם. המורים קיבלו תשלום על השתתפותם ולכן חשו מחויבות לסיים את עבודתם. המורים חשו עמימות (המצב היה לא ברור, הם לא ידעו מה לעשות) ולכן עשו את מה שאומרים להם.
הניסוי של מיליגרם גרם לטענות קשות נגדו, אמרו שהוא פגע במשתתפים ובנפשם.
המשך הניסוי של מיליגרם:
הניסוי של מיליגרם עורר שאלות קשות של עד כמה אנשים מוכנים לפגוע באחר באין אומרים להם לעשות זאת.
זה מחקר המעלה שאלות בנוגע לטבע האדם.
המחקר הראה שאנשים יכולים להיות צייתנים בצורה עיוורת, כל עוד הם תחת סמכות פורמלית.
ולכן יצא
ועדת הלסינקי 1964:
בשנת 1964 התכנס כנס עולמי בבירת פינלנד, הלסינקי.
הצהרת הלסינקי מנסחת כללים בנוגע לעריכת מחקרים וניסויים בבני אדם.
כללים אלו קובעים שכל חוקר שרוצה לעשות ניסוי בבני אדם, חייב להגיש לוועדת הלסינקי (שיושבת בכל מוסד אקדמי) בקשה מפורטת ומנומקת.
חייב להגיש- מסמכים לקבלת אישור לניסוי, התחייבות להימנע פיזית או נפשית במשתתפים, כל משתתף יכול להפסיק את הניסוי מתי שהוא ירצה, הניסוי יערך רק אם הוא תורם באופן משמעותי לעולם המדע.
תשובה יפה אבל ארוכה^
אנונימי
זה בא מהילדות שבו הרוצח או אדם רע עובר
בדרכ שזה קשור לכסף אבל הסיבה העיקרית זה עצבים בערבוב של מחלות נפשיות למניעים של הרצח יש בדרך כלל אלמנטים פסיכולוגיים של רצון לשליטה או עוררות מינית. רגשי הנחיתות והרצון לבטא רגש של עליונות מעורב גם בתוך רגשות של כעס שבאים לידי ביטוי בסאדיזם
בקיצור מחלות נפשיות
בקיצור מחלות נפשיות
באותו הנושא: