אמא שלי חושדת שיש לי הפרעות אכילה(יש לי) ואני לא רוצה שהיא תדע מה לעשות?

לדעתי הכי טוב זה לספר למישהו..

אחי אתה בן 14 יש לך את כל החיים לפניך מה אתה רוצה שזה יהיה הנקודת עצירה שלך לך תספר היא תעזור לכו לטיפול וזה יעבור

שואל השאלה:
רק שני חברים שלי יודעים):

אתה צריך לשבת ולדבר איתה על זה.
אני יודעת שזה לא הכי קל אבל זה מה שיעזור לך.

אני בדיוק במצב שלך. אתה צריך למצוא אדם שתהיה מוכן להיפתח בפניו ולשתף איתו את זה, גם אם האדם הזה הוא לא אמא שלך. מעולה ששני חברים שלך יודעים - הם יכולים להקשיב לך, לתמוך בך ולדאוג לך, וגם להיות בכוננות ולדעת שאם המצב מחמיר מעבר לסף מסויים הם מערבים אדם מבוגר שיעשה משהו בנידון.
אני מצאתי אדם כזה, וזה עוזר לי במידה מדהימה. גם אם אמא שלך חושדת, זה לא נורא בכלל - זה לא נעים, אבל אם היא תגלה היא בסך הכל תנסה לדאוג לך ולגרום לך להרגיש טוב יותר. בינתיים אתה יכול לנסות להדאיג אותה כמה שפחות ולשכנע אותה שהכל בסדר. מניסיון, אפילו העמדת הפנים שאתה בסדר יכולה לקדם אותך לעבר החלמה.

הערה: אני יודעת שאתה כנראה בכלל לא רוצה להחלים, ושזו הסיבה העיקרית שאתה לא רוצה שאנשים ידעו מההפרעה. גם אני במקום מסויים בראש שלי לא רוצה להחלים, אבל יש בי חלק קצת יותר רציונלי שמבין שאני מזיקה לעצמי. האם אני מקשיבה לו בפועל? לא תמיד, אחרת לא הייתי בבעיה, אבל כדאי להכיר בשני ההיבטים של המצב, ולא רק בעיסוק האובססיבי באכילה.