אמא שלי חושדת שיש לי הפרעות אכילה

אני בעצמי מופרעת אכילה.
המשפחה שלי טרפה לי את המוח ברמה שבכיתי. אני מאז גיל 10 עוברת בין תזונאיות לרופאים למי שלא תרצי לחשוב.
לפעמים הם לא מבינים מה המופרע אכילה מהרחוב השני עובר, המופרע אכילה שגר בבית.
את צריכה לזכור לאהוב את הגוף שלך, זה מה שהחזיק ומחזיק אותי.
מאחורי הקלעים אני כן משקיעה, כמה שלא אכלתי, הם מסתכלים רק על קצת ממה שהם רואים.
נגיד בליל הסדר, היו תפוחי אדמה קטנים שלא היה אפשר להפסיק לאכול. אז חתכתי לחצי כדי לאכול יותר עם האורז והבשר.
אחרי יום סבתא שלי מתקשרת לאמא שלי ואמרה שאכלתי במשך שעה וחצי תפוח אדמה אחד. אכלתי במקסימום אחד בחמש דקות, אל תספרי לי סיפורי ציף ציף.
בקיצור, אני אני יודעת שזה קשה להסביר למובגרים אבל צריך לדעת לעמוד על שלך לפעמים.
אם את צריכה לפרוק משהו תרגישי חופשי*אימוג'ים של לבבות*

תתני לה, אני הייתי בהפרעות אכילה ואמא שלי לא ידעה ואני מצטערת על זה

אם את נמצאת במקום כזה, אפילו "בקטנה" או רק בהתחלה אל תשארי עם זה לבד
אני מבינה אותך, אמא שלי גם הייתה כזו ועד היום כזאת שזה בלתי נסבל פשוט.
קשה להסביר להם ולשנות ככ את דעתם אם הם כרוכים במשהו
אבל בסופו של דבר הם ההורים שלך, הם אוהבים ודואגים לך, היא לא רוצה שיהיה לך רע והיא לא רוצה שתרגישי רע, היא רוצה להיות שם בשבילך למרות שזה נורא מעיק ומעצבן, בעיקר למקום ככ אישי שלך בין עצמך - המשקל והמערכת יחסים שלך עם אוכל.
אני חושבת שאם זה ממש ממש מעיק ומעצבן ואין לך איזה סימפטומים של הפרעות אכילה, ממש כלום תדברי איתה, תגידי לה שזה מעצבן ומעיק כל החדירה הזו לפרטיות
אם כן יש לך סימפטומים אל תשארי עם זה לבד אף פעם, עדיף לנסות לעצור עכשיו באמת עדיף

תפני למישהו אל תשמרי את זה לעצמך
אם את חושבת שיש לך הפרעות אכילה לכי לבדוק אם באמת יש לך לא לאבחן את עצמך
וכשהולכים לבדוק גם נותנים עזרה לטפל בזה

תקשיבי זה מעצבן שלא מבינים אותךוגם לי חשבו שיש ואכלו לי את הראש
על זה ממליצה לאכול ייתר שהם בסביבה ואם צריכה לפרוק אני פה❤

תגידי לה שזה לא נכון פשוט

אמא שלך דואגת לך, בגלל זה היא בלחץ מלרצות לעזור לך ושלא תגיעי למצב הזה.
היא יודעת את ההשלכות של זה, תנסי להעזר בה וקצת יותר לסמוך עליה. אני בטוחה שאם זה ימשיך כך גם את תתחרטי לגבי זה. תנסי לעשות מאמץ ולזכור שזה לטובתך, אל תהססי

מה שאני יכולה להגיד לך מניסיון זה שכדאי לך לשתף את אמא כדי שתעזור לך לצאת מזה כמה שיותר מהר כי ככל שנשארים עם זה יותר זמן זה מתגבר ומתחזק ומשתלט על המוח והמחשבה
החיים הרבה יותר שלווים בלי הפרעת אכילה.

קידם כל מה שאת צריכה לעשות זה להפסיק לשקול את עצמך הרבה. זה נזק ואין לך ממה לדאוג לזה בסופו של יום משקל זה רק מספר, וזה לא איזשהו קלישאה, זה ליטרלי רק מספר..
אני יכולה להגיד לך שבמרץ הייתי יותר במה שאני במשקל והתחלתי לאכול בריא לעשות ספורט ןכאלה ובאמת ירדתי, ואפילו לא פעם אחת הסתכלתי על המשקל שלי.
ואם את רוצה להרזות תאמיני לי שיש דרך אחרת, העיקרון הוא לא "לאכול פחות" זה לא פיזית לאכול הרבה פחות כמו שזה נשמע.
אני בעייתית מאוד באוכל. אוכל היה לי באמת כמו אןיב. הייתי מתוסכלת מלאכול אוכל ולהכניס את זה לפה שלי. קיבלתי הרבה הערות מסביב שהציקו לי,
אני מבקשת ממך, תפסיקי לשקול את עצמך ןתאכלי מסודר ונורמלי. לא ככה. אם את מתקשה בזה או לא יודעת איך הכל בסדר! זו לא בעייה ואפשר לסדר את זה. אני יכולה לעזור לך אם תרצי בפרטי בהכל❤

יואו הזאתי מעליי עשתה אימוגי

fake boy
זה לא כזה פשוט כמו שנדמה לך

היי אנונימית, שיתפת שאמא שלך חושדת שיש לך הפרעות אכילה. למרות שאת לא בטוחה שזה נכון לגבייך, נשמע שאת לא מרגישה בנוח עם זה שהיא מתייחסת לזה, ושאת חוששת איך זה יתפתח בהמשך. בת כמה את?
העלית את השאלה מה לעשות- בואי ננסה למצוא יחד את התשובה שתתאים לך. קוראים לי נופר ואני מתנדבת בתכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת. אני מזמינה אותך לכתוב לי (אפשר גם באנונימיות) ולספר לי יותר עלייך ועל המצב שבו את נמצאת. אשמח להוות אוזן קשבת ולחשוב יחד איתך מה יוכל לעזור בהתמודדות עם המצב. את יכולה לכתוב לי פה בהודעות אישיות, או לשלוח הודעה באחת מהדרכים הבאות: לאינסטגרם או לטיק טוק בפרופיל elem.digital; למייל [email protected]. אפשרות נוספת היא להיכנס לצ'אט שלנו דרך הווטסאפ בקישור המצורף או דרך האתר www.yelem.org.il, שם אפשר לדבר עם אחד התומכים שלנו.

מחכה לך,
נופר מעלם דיגיטל