אני רוצה ללכת לפסיכולוגית,אם אני אגיד לה שאני בדיכאון יש מצב שישימו אותי במחלקה סגורה?או שהיא תביא לי תרופות?

קודם כל את לא יכולה להחליט ללא הסמכה מקצועית ואיבחון שיש לך דיכאון.
את יכןלה להגיד שאת מרגישה בדיכאון ומרגישה לא טוב ומפה הם יבדקו את זה.
ולא כל מי שהוא בדיכאון הוא במחלקה סגורה
הפסיכולוגית תהיה בשבילך ותתן לך את האוזן הקשבת והכלים שאיתם תוכלי להיות אדם חזק

בכלל לא
נתחיל מזה שצריך קודם כל לאבחן שיש דיכאון, ובמידה ומאבחנים שיש אז בשביל זה יש פסיכולוג ופסיכיאטר שיציעו לך את הטיפול שהכי מתאים לך. והטיפול הזה יכול לכלול גם תרופות אבל את לא חייבת לקחת אם את לא רוצה.
מחלקה סגורה ואשפוז עושים רק כשאת מהווה סכנה לעצמך או לאחרים. דיכאון לא מחייב שזה המצב.

אני מבינה אותך ולא מורידה מההרגשה שלך, אבל כשזה מגיע לאנשי מקצוע מבחינתם צריך לאבחן על מנת לנקוט באמצעים הדרושים כמו לתת מרשם ולאשפז וכו
ומחשבות אובדניות זה משהו די ריסקי כי יש פסיכולוגים שמדווחים על זה להורים אם המטופל מתחת לגיל 18. אבל לא מחייב שיאשפזו לגבי זה, מחשבות אובדניות לא בהכרח אומר כוונה ומעשה.

שואל השאלה:
אני 18 ולא רוצה לערב הורים בכל הדבר הזה
רק אחותי תלווה אותי זה בסדר?

ברור
אם את מעל 18 את יכולה לדבר עם הפסיכולוג/ית על מה שאת רוצה, אין לה חובת דיווח כי את בגירה.

שואל השאלה:
אבל במה אשפוז יכול לעזור?
כי אין לי צורך לעשות את זה אני חיה את היומיום בסבבה

אישית תמיד כשהייתי משתפת את הפסיכיאטרית/פסיכולוגית במה שעובר עליי הן תמיד המליצו על אשפוז אבל לא לקחו אותי בכוח

שואל השאלה:
יש לי 100% דיכאון ואפילו קליני..זה דבר שמרגישים לא צריך איבחונים לכל דבר
ואפילו אם אני אגיד לה שיש לי מחשבות אובדניות?כמובן שלא מתכוונת לעשות כלום אבל רוצה שהיא תעזור לי למצוא פיתרון