דתיים אם בסוף מסתבר שאלוהים לא היה קיים איך הייתם מרגישים?

שואל השאלה:
שאלה תיאורתית

אם היית מגלה כשתמות ש1+1=3 איך היית מרגיש?
אותו דבר.

די מוזר, כי ישו לא ממש היה יכול להפוך למשיח ולהיוולד בלי אלוהים.

זב לא היה קורה אז... :)

לא כל כך אפשרי כי יש מלא הוכחות לקיומו של אללה ומוחמד..
אבל אם מתברר שאין אלוהים זה אומר שגם אנחנו לא היינו קיימים ואז זה לא ממש היה משנה מה אני חושב

מי שדתי סימן שמאמין
אם מאמין לא יכל לענות על - מה אם
בשאלה כזאת
אפשר לשאול ההפך
מה קורה אם שומעים שהגיע זמן הגאולה
זו ההרגשה הכי שמחה שיכולה להיות לדעת שלא סתם לחינם האמנת ושינת את אורך החיים שלך בשביל השם
והנה הגאולה

אני אאמין בו..

הרבה יותר טוב מאשר מישהו שכל חייו כפר ועשה עבירות ואז גילה שהוא כן קיים

הרבה יותר טוב מאשר מישהו שכל חייב כפר ועבד את ה' ולא את אללה. ואז גילה שאללה קיים (כמו שכולם יודעים בלב).

חח אפילו בן אדם אחד לא ענה על השאלה ברצינות, ורמז איכשהו בעקיפין שהאמונה עדיין תהיה תקפה.

התשובה האמיתית היא שהם לא יודעים מה הם יעשו, התלות באמונה כל כך גדולה שאי אפשר לדמיין תרחיש בו היא לא נכונה, ואם משהן כזה ייקרה הם יאבדו כל אחיזה בשפיות.

אה חשבתי ההפך לא יהיה לי פשוט אכפת

לא הייתי יודע את זה.. נגיד אני מת ואין כלום, אז אין כלום אני לא אדע על זה בכלל

לא נורא, אז היו כמה דברים שלא אכלתי, לא סיפור.

חח עדיין הייתי שמחה שחייתי איך שחייתי, הדרך של התורה היא הדרך הכי טובה

זה לא יכול להסתבר כזה דבר כי הוא זה שמנהל פה את העולם

שואל השאלה:
כתבתי תיאורתית

עדין הייתי שמחה על החיים שחייתי
כי חוץ מהאמונה זה דרך חיים ממש טובה לדעתי

אני לא דתיה, אבל אני אסביר משהו שצריך להבין-אם אין אלוהים זה כנראה אומר שאין עולם הבא, ואם אין עולם הבא אז הם לא היו יכולים לגלות שאין אלוהים ולא היו יכולים להרגיש כלום, כי הם היו מתים. בנוגע לאם אתה שואל אם יוכיחו (לפני שהם ימותו) שאלוהים לא קיים ואז איך הם ירגישו? זה אני לא יכולה לענות, אבל מניחה שתחושת בגידה, עצב, רמאות ודברים בסגנון.

זה משפט סותר.
זה כמו לומר: אם אתם לא הייתם קיימים, איך הייתם מרגישים?

בלי אלוקים אף אחד לא היה קיים

איך אתם אוהבים להסתבך...
תפעילו את הדמיון שלכם; עכשיו גיליתם באופן חד משמעי שטעיתם ואלוהים לא קיים, איך תגיבו?

^ אתה זה שמסתבך, אתה בוחר להכחיש את קיומו של היקום, אם תירוצים לא הגיוניים, כיוון שאתה לא רוצה להתחייב במוסר ושכר לעולם הבא.

^^ בסדר
עכשיו תנסה לענות על השאלה

מה תעשה אם אתה מורה שכל הזמן מלמד חשבון ותגלה ש1 + 1 =3
זה לא יקרה אין למה לחשטב על זה

^ גם אם זה לא ייקרה מבקשים לך לדמיין תרחיש בו זה כן, זה לא אמור להיות מסובך אלא אם כן אתה רוצה שזה יהיה.

^ זה לא אפשרי לדמיין.
זה כמו לומר: תדמיין משולש בצורת אליפסה.

זו לא הקבלה טובה.
יש מיליוני אנשים שלא מאמינים באלוהים, אין אף אדם שטוען שהוא ראה משולש בצורת אליפסה.

לחשוב/לדמיין/להאמין שאין אלוהים זה אפשרי לחלוטין, אתה פשוט לא רוצה אז אתה משווה את זה לדברים מגוחכים כדי שלא תצטרך בכלל לחשוב על לדמיין דבר כזה, וככה פטרת את עצמך מלענות על שאלה פשוטה.

למה שלא תגיד פשוט "לא בא לי לענות", או "לא יודע" ?