מה תחשבו על מישהי שיושבת בצד ולא אוכלת בארוחות משפחתיות?

לא רעבה או שלא באלה לפחות לעשות את זה בחברת אנשים

אולי שהיא לא רעבה או בגלל סיבה אחרת...

מביכה!!
ואני כותבת את זה מתוך דאגה.

יש לי בן דוד בדיוק כזה (לא ילד. הבן אדם בן 30).
הוא מדבר לא ברור, לא מסתפר, בקושי יוצר אינטראקציה, כל אירוע משפחתי הוא יושב בצד...
לפני כמה שבועות אירחנו אצלי בבית והוא ישב על הרצפה בפינה ואכל שם. אני לא צוחקת.

הסתכלתי עליו והרגשתי כל כך מובכת בשבילו, זה היה נורא.

בבקשה אל תעשי את זה.

^מה מביך?
את לא יודעת עליו כלום אם זה מה שאת כותבת.
הוא לא מסתפר? אולי אין לו יכולת בשביל זה, חשבת על זה פעם?
הוא מדבר לא ברור? אולי יש לו בעיה, גם על זה ניסית לחשוב?
הוא יושב בפינה במקום אם כולם? חשבת מתישהו לקרוא לו לשבת איתכם או לשאול אותו למה הוא בצד?
מה שמביך פה שככה את מדברת על המשפחה שלך.

^כמה קל לשפוט.
במקרה הזה שופטים אותי כי הוא המסכן בסיטואציה, אבל אני בטוחה שאם הייתם במקומי הייתם חושבים אותו דבר.
כן, יש לו בעיה.
לא כלכלית.
וכן, השאלה הזאת היא "מה אתם חושבים על..."
אז זה בדיוק מה שעניתי.
לא כולם מחזיקים בדעות חיוביות על הכל.

^תגידי מה שאת רוצה,
אני לא שופטת,
ברור שזכותך להגיד מה שאת רוצה אני סך הכל אמרתי מה אני חושבת לגבי מה שכתבת.
אם את בוחרת לראות את זה כ"שופטת" זו זכותך

טוב סבבה.
אני לא שופטת אותך,
אבל את מביכה שאת שופטת אותי ככה.

את מביכה את עצמך בזה שאת כותבת את זה.
עצם זה שאת כותבת באנונימי זה כבר מראה שאת מפחדת

שואל השאלה:
היא לא רוצה להגיד

מדכא

עצוב
מה הסיבה?