מתביישת באבא שלי

להגיד את האמת לא סתם אומרים בתורה לא לשקר

להגיד את האמת.
הוא אבא שלך ואת לא צריכה להתבייש בו בשום אופן

בתור אחת שיצאה בשאלה אני באמת חושבת שאין לך במה להתבייש. האדם בחר את דרכו, היית רוצה שהוא יחיה בצביעות עם דרך שהוא לא מאמין בה?
יכולה להבין שבהתחלה זה יוצא מאד מוחצן, בשלב הראשון זה השלב שהוא הכי "אנטי" כלפי כל מה שקשור לדת. הוא רוצה לחוות כמה שיותר ניגוד וניתוק.
אין טעם להסתיר את הבחירה שלו כי כמו שאת רואה אנשים מבינים ושואלים שאלות, קבלי אותו, אחרים ילמדו להסתדר.

שואל השאלה:
אני לא מסוגלת להפסיק להתבייש בו. זה מה שאני מרגישה, בין אם אני רוצה ובין אם לא. תאמינו לי שהייתי רוצה לקבל בהשלמה הכול: את הערסיות שלו, את חוסר הדתיות, במיוחד כי הוא אבא שלי ואני רוצה לאהוב אותו אבל אני לא, הלב שלי לא שואל אותי

את צריכה להתבייש בעצמך לא באבא שלך
הוא לא עשה כלום שיגרום לך להתבייש בו,
אולי לעדי ביטי יש מה להתבייש באבא שלה, אבל לך אין שום סיבה להתבייש באבא שלך את כפוית טובה

אין בעיה עם ערס לפחות הוא לא חנון

3

פשוט לומר את האמת, ולגבי אבא שלך בתור דתייה זה עדיף שהוא יבחר איך הוא רוצה לחיות תחיים כי אם הוא היה ממשיך להיות דתי ולא באמת רוצה את זה,זה היה יוצא צבוע
ובסוף זה אבא שלך..

שואל השאלה:
שלא תחשבו שזה כזה פשוט! המחנכת שלי שאלה אותי אם אבא שלי דתי (המורה הזאת חרדיה) ואמרתי לה את האמת ומאז לא נוח לי בחברתה ואני לא רוצה להביט לה בעיניים. לא רוצה שהיא תזכור אותי כ'הילדה שאבא שלה חילוני' אני לא רוצה להפסיד חברה בגלל אמירת האמת