תשובה אחת
מערכת ההובלה:
מערכת ההובלה מובילה חומרים אל התאים בעזרת הדם, מובילה תאי דם לבנים שמגינים על הגוף ועוזרת לווסת את הטמפרטורה בעזרת פיזור החום, או הרחבת או כיווץ כלי הדם.
עורק-צינור שמזרים דם מהלב לתאים
וריד-צינור שמזרים מהתאים ללב
ולכן דבר שמגיע מהלב לתאים עובר בעורק ראשי עורקים עורקיקים ונימים. במקרה של דבר שזורם מהתאים ללב עובר בנימים לוורידונים לוורידים לוריד הראשי אל הלב
ההובלה של הדם מתפצלת לשני מחזורים-המחזור הגדול והמחזור הקטן:
המחזור הגדול הוא חילופי החומרים דרך הדם שמתקיימים בכל הגוף, והמחזור הקטן כולל רק את חילופי החומרים עם נאדיות הריאה כלומר מערכת הנשימה.
הלב משמש כמשאבה ודוחף את הדם כך שלמשל הדם יזרום במהירות גם נגד כוח הכבידה.
הלב מורכב משני צדדים נפרדים עם עלייה וחדר, הדם זורם מעלייה לחדר אל הגוף. בצד השמאלי נמצא דם עשיר בחמצן שהגיע מהריאות, ובצד הימני דם עשיר בפד"ח.
הלב יכול להתכווץ ולהתרחב-
כשהוא מתכווץ הלחץ בתוכו עולה והדם שבתוכו יורד מהעליות לחדרים ויוצא מהחדרים באמצעות עורקים
כשהוא מתרחב הלחץ בו יורד ודם נכנס אליו מהעליות בעזרת ורידים.
הדם שיוצא או נכנס אל הלב לא חוזר לכיוון ההפוך בעזרת שסתומים שמונעים ממנו את זה.
הדפנות הפנימיות של הלב חלקות מה שמקטין את החיכוך עם הדם.
התאמת מבנה לתפקוד בדפנות הלב:
דפנות העליות דקות בגלל שאין צורך בדחיפה חזקה שכן הדם זורם משם לחדרים שנמצאים ממש לידם. הדופן בחדר הימני לא עבה כמו בחדר השמאלי כי בעוד שהחדר השמאלי דוחף את הדם לכל הגוף וצריך דחיפה ממש חזקה, החדר הימני דוחף דם רק לריאות.
בזמן התאמצות הלב מזרים יותר דם מהחדרים, תפוקת הלב יכולה לגדול עד בערך פי ארבע בזמן התאמצות.
קוצב הלב מקבל פקודות מהמוח לשלוח גירויים ללב להגדיל או להקטין את פעולתו, המוח יודע מתי לעשות זאת לפי ריכוזי הגזים בדם ולחץ הדם, ומפריש אל הלב אדרנלין שמגביר את פעולת הלב.
פנים העורק חלק, מה שגורם להקטנת החיכוך ומניעת קרישות דם. העורק בנוי מסיבים שריריים ואלסטיים שנותנים יכולת להתרחב ולהתכווץ מה שעוזר לדחיפת הדם, בנוסף בעזרת עובי הדופן וגמישותה העורקים עמידים ללחץ דם גבוה ולא ייקרעו.
לורידים דפנות דקות יותר, שסתומים ורוחב גדול יותר, זאת בגלל שאין בהם לחץ דם גבוה שכן הדם שזורם בהם כבר הספיק להאט, ורוב הדם נמצא בהם לכן צריך הרבה מקום ולכן הרוחב גדול יותר. אז העורקים מקבלים דחיפה מהלב, אבל מה שדוחף את הדם בורידים הם שרירי הגוף שבהתכווצותם דוחפים את הדם, והשסתומים נמצאים בורידים ככה שהדם לא יחזור חזרה.
הנימים מורכבים רק משכבת אנדותל דקה מה שגורם למרחק דיפוזיה קצר ויש הגדלת שטח פנים לעומת נפח בכך שיש בגוף מלא עורקים קטנים. בנימים יש לחץ דם נמוך, מפני שאם היינו מחברים את כל הנימים היה מתקבל צינור ענק, מה שגורם לזרימה איטית. הזרימה האיטית בנימים נותנת זמן לחילוף חומרים.
לחץ דם גבוה יכול לפגוע בלב ובכלי הדם
טרשת היא מצב ששומנים סותמים כלי דם, מטפלים בה בעזרת צינתור ניפוח בלון בתוך כלי הדם והוספת תומך או ניתוח מעקפים. פעילות גופנית ואוכל בריא מונעים טרשת.
הדם מכיל נוזל פלסמה, תאי דם לבנים ואדומים ולוחיות דם, הפלסמה היא רוב הדם.
הפלסמה היא ברובה מים, ומכילה:חומרים שהדם מוביל, מלחים, חלבונים, הורמונים.
תאי הדם האדומים הם חסרי גרעין ואברונים ומכילים ברובם המוגלובין, בנוסף הצורה שלהם מגדילה את יחס שטח הפנים לעומת הנפח, לעומת צורת כדור, בנוסף הם מאוד קטנים אך רבים. תאי הדם האדומים גמישים ולכן הם יכולים להיכנס לנימים דקים.
בניגוד לחמצן, פחמן דו חמצני עובר בפלסמה.
במקרה שלא הרבה חמצן נכנס לגוף, מיוצרים יותר תאי דם אדומים במח העצם.
במקרה של פצע לוחיות דם נצמדות זו לזו ואוטמות את הפתח, מיוצר חלבון לא מסיס שעוזר באטימת הפצע. התהליך מהיר כי החומרים שצריכים כדי לאטום את הדם כבר נמצאים בו.
בבדיקת דם לרוב בודקים ריכוזי חומרים שונים או כל מיני דברים לגבי תאי דם.
זה מה שיש לי
מערכת ההובלה מובילה חומרים אל התאים בעזרת הדם, מובילה תאי דם לבנים שמגינים על הגוף ועוזרת לווסת את הטמפרטורה בעזרת פיזור החום, או הרחבת או כיווץ כלי הדם.
עורק-צינור שמזרים דם מהלב לתאים
וריד-צינור שמזרים מהתאים ללב
ולכן דבר שמגיע מהלב לתאים עובר בעורק ראשי עורקים עורקיקים ונימים. במקרה של דבר שזורם מהתאים ללב עובר בנימים לוורידונים לוורידים לוריד הראשי אל הלב
ההובלה של הדם מתפצלת לשני מחזורים-המחזור הגדול והמחזור הקטן:
המחזור הגדול הוא חילופי החומרים דרך הדם שמתקיימים בכל הגוף, והמחזור הקטן כולל רק את חילופי החומרים עם נאדיות הריאה כלומר מערכת הנשימה.
הלב משמש כמשאבה ודוחף את הדם כך שלמשל הדם יזרום במהירות גם נגד כוח הכבידה.
הלב מורכב משני צדדים נפרדים עם עלייה וחדר, הדם זורם מעלייה לחדר אל הגוף. בצד השמאלי נמצא דם עשיר בחמצן שהגיע מהריאות, ובצד הימני דם עשיר בפד"ח.
הלב יכול להתכווץ ולהתרחב-
כשהוא מתכווץ הלחץ בתוכו עולה והדם שבתוכו יורד מהעליות לחדרים ויוצא מהחדרים באמצעות עורקים
כשהוא מתרחב הלחץ בו יורד ודם נכנס אליו מהעליות בעזרת ורידים.
הדם שיוצא או נכנס אל הלב לא חוזר לכיוון ההפוך בעזרת שסתומים שמונעים ממנו את זה.
הדפנות הפנימיות של הלב חלקות מה שמקטין את החיכוך עם הדם.
התאמת מבנה לתפקוד בדפנות הלב:
דפנות העליות דקות בגלל שאין צורך בדחיפה חזקה שכן הדם זורם משם לחדרים שנמצאים ממש לידם. הדופן בחדר הימני לא עבה כמו בחדר השמאלי כי בעוד שהחדר השמאלי דוחף את הדם לכל הגוף וצריך דחיפה ממש חזקה, החדר הימני דוחף דם רק לריאות.
בזמן התאמצות הלב מזרים יותר דם מהחדרים, תפוקת הלב יכולה לגדול עד בערך פי ארבע בזמן התאמצות.
קוצב הלב מקבל פקודות מהמוח לשלוח גירויים ללב להגדיל או להקטין את פעולתו, המוח יודע מתי לעשות זאת לפי ריכוזי הגזים בדם ולחץ הדם, ומפריש אל הלב אדרנלין שמגביר את פעולת הלב.
פנים העורק חלק, מה שגורם להקטנת החיכוך ומניעת קרישות דם. העורק בנוי מסיבים שריריים ואלסטיים שנותנים יכולת להתרחב ולהתכווץ מה שעוזר לדחיפת הדם, בנוסף בעזרת עובי הדופן וגמישותה העורקים עמידים ללחץ דם גבוה ולא ייקרעו.
לורידים דפנות דקות יותר, שסתומים ורוחב גדול יותר, זאת בגלל שאין בהם לחץ דם גבוה שכן הדם שזורם בהם כבר הספיק להאט, ורוב הדם נמצא בהם לכן צריך הרבה מקום ולכן הרוחב גדול יותר. אז העורקים מקבלים דחיפה מהלב, אבל מה שדוחף את הדם בורידים הם שרירי הגוף שבהתכווצותם דוחפים את הדם, והשסתומים נמצאים בורידים ככה שהדם לא יחזור חזרה.
הנימים מורכבים רק משכבת אנדותל דקה מה שגורם למרחק דיפוזיה קצר ויש הגדלת שטח פנים לעומת נפח בכך שיש בגוף מלא עורקים קטנים. בנימים יש לחץ דם נמוך, מפני שאם היינו מחברים את כל הנימים היה מתקבל צינור ענק, מה שגורם לזרימה איטית. הזרימה האיטית בנימים נותנת זמן לחילוף חומרים.
לחץ דם גבוה יכול לפגוע בלב ובכלי הדם
טרשת היא מצב ששומנים סותמים כלי דם, מטפלים בה בעזרת צינתור ניפוח בלון בתוך כלי הדם והוספת תומך או ניתוח מעקפים. פעילות גופנית ואוכל בריא מונעים טרשת.
הדם מכיל נוזל פלסמה, תאי דם לבנים ואדומים ולוחיות דם, הפלסמה היא רוב הדם.
הפלסמה היא ברובה מים, ומכילה:חומרים שהדם מוביל, מלחים, חלבונים, הורמונים.
תאי הדם האדומים הם חסרי גרעין ואברונים ומכילים ברובם המוגלובין, בנוסף הצורה שלהם מגדילה את יחס שטח הפנים לעומת הנפח, לעומת צורת כדור, בנוסף הם מאוד קטנים אך רבים. תאי הדם האדומים גמישים ולכן הם יכולים להיכנס לנימים דקים.
בניגוד לחמצן, פחמן דו חמצני עובר בפלסמה.
במקרה שלא הרבה חמצן נכנס לגוף, מיוצרים יותר תאי דם אדומים במח העצם.
במקרה של פצע לוחיות דם נצמדות זו לזו ואוטמות את הפתח, מיוצר חלבון לא מסיס שעוזר באטימת הפצע. התהליך מהיר כי החומרים שצריכים כדי לאטום את הדם כבר נמצאים בו.
בבדיקת דם לרוב בודקים ריכוזי חומרים שונים או כל מיני דברים לגבי תאי דם.
זה מה שיש לי
באותו הנושא: