זה בסדר שאני קוראת לעצמי דתיה גם אם אני לובשת מכנסיים?

כן

תשתדלי ללבוש חצאיות זה הכי יפה

בטח עכשיו היא תלבש חצאיות כי אנונימי אמר

שואל השאלה:
אני יודעת שזה יפה אבל כפו עלי כל החיים ועכשיו קשה לי ללבוש חציאות

שואל השאלה:
אנונימית^ בדיוק אני שומעת את המשפט הזה כל הזמן וזה ככ מעליב

כן

תתלבשי איך שאת אוהבת העיקר שאת בן אדם טוב זה יותר חשוב מהכל

לא התכוונתי להעליב אני יצאתי נגד מה שהוא אמר כי את הסברת שאת מרגישה פחות דתייה בגלל החצאית ואז הוא אמר לך ללבוש חצאית כי זה הכי יפה אז זה עיצבן אותי לא התכוונתי להעליב אותך להפך הייתי בצד שלך

תדעי לך שכול מצווה חשובה מאוד לפני ה'. חז"ל אמרו במשנה (אבות ה', כ"ג) שלפי העוצמה שאדם מתאמץ לקיים מצווה: כך השכר שיקבל למענה. אני לא שופט אותך חלילה ולא יודע לדבר בשמך, אבל ההסתכלות ביהדות היא לא של "כפייה" אלא כמו אתגר עצמי: ה' מנסה אותנו כדי שנוכיח לעצמנו כמה אנחנו מסוגלים להשקיע, וידוע הכלל ש"אין הקב"ה מנסה אדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו".

קחי בחשבון שכמו שללבוש חצאית זה קשה, גם להקפיד על שמירת שבת (לדוגמא) זה מאוד קשה וכרוך בהמון איסורים. האם זה אומר שאדם צריך להתייאש? חס וחלילה. אני בוחר לראות את זה כאתגר, וכנ"ל לגבי כל מצווה. זמין בפרטי אם תרצי להרחיב

העיקר שבלב שלך את דתייה מראה לא אומר כלום

שואל השאלה:
אנונימית^ כןכן אני הסכמתי איתך אני אמרתי שמה שהוא אמר אחד המעליבים

זה לא מדויק להגיד ש"העיקר זה בלב", שהרי אם יהודי יאמין בקב"ה וכלפי חוץ יעבור על המצוות (לא ספציפית אליה. אני מדבר בכללי), ודאי שזה לא תואם את מה שהתורה אומרת.
הרצון חשוב מאוד, אבל אי אפשר ביהדות להסתמך *רק* עליו

אל תפגעי מי זה תעשי מה שטוב לך,כל עוד את מאמינה זה הכי חושב!

עדיף להיות אמיתי עם עצמך מאשר להיות צבוע לעצמך ולכל מי שסביבך

מי שמאמין בתורה, האמת היא לא בהתאם לתחושות הסובייקטיביות שלנו אלא לפי כללי המוסר האלוקיים. הרגשת הצביעות שלה לא כלפי היהדות אלא כלפי זה ש"חנקו" אותה, ואם אני לא טועה: גם לא ממש הסבירו לעומק מה הסיבות לכל דבר, אלא רק "אסור ואסור" ובמצב כזה: אדם ירגיש מתוסכל.

בעיניי התסכול הוא לא צביעות שהרי אם היא יודעת מה ערך המצוות וכמה הן חשובות, היא אמורה בעזרת ה' לשים פס על מה שאמרו לה- מהסיבה הפשוטה שהיא הרבה יותר עוצמתית מזה.
ואם אדם לא יודע מה ערך המצוות, אין כאן צביעות אלא פשוט שלא לומד (ואם ילמד, ההסתכלות שלו תהיה שונה)

"לשים פס על מה שאמרו לה"- על ההערות הפוגעניות שיכול להיות שנזרקו לעברה וכדומה

אני גם באותו תסביך ברקע המשפחתי

יש מכנסיים צנועים ויש חצאיות חשופות זה הכל תלוי איזה. אני שומרת שבת וכשרות אבל כן הולכת עם מכנסיים קצרים וגופיות אז אני לא קוראת לעצמי דתייה אבל אני תמיד אומרת שההורים שלי דתיים ושאני מסורתית

ואאי לגמרי מזדהה איתך עברתי גם הכרחה של לבישת בגדים צנועים ביסודי והייתי מצולקת מזה שנים לא לבשתי חולצות ארוכות או מכופתרות וחצאיות מקסי וגרביונים ואת לא צריכה להרגיש כאילו את פחות דתיה האמת היא שהייתי לי על זה שיחה עם אבא שלי והוא אמר לי שצריך רק נראה לי שלושה דברים כדי להיחשב דתי וזה שבת כשרות ועוד משהו שאני לא זוכרת כרגע אני לובשת מכנסיים וזה בסדר גמור צניעות זה משהו שצריך לבוא מירצונך אם חופים עליך צניעות את רק מתרחקת מזה אז הכל בסדר תילבשי מה שאת רוצה ויכול להיות שעוד כמה שנים תחליטי שאת רוצה להפסיק ללבוש מכנסיים או שתחליט שלא ותחליטי שאת רוצה להמשיך ללבוש מכנסיים זה לגמרי גם עניין שלך עם הקב"ה וזה לא עניין של אף אחד אחר וזהו סליחה שחפרתי

מבין אותך

אל תלבשי חצאיות בשביל אחרים אלא בשביל הבורא שכל כך אוהב אותך אם נבין מעט מכמה שהוא אוהב אותנו וכמה אנחנו והמצוות שלנו חשובים לו אז בחיים לא נרצה להרע לו אבל לאט לאט את תצליחי בעזרת השם והפעם לא בכפייה:)
ובאמיתות כל ההגדרות האלו לא נכונות יכול להיות שבשמיים את הרבה יותר גדולה מכאלו שמתלבשות בצניעות מלא ושומרות כל המצוות זה חשבונות שמיים לא נוכל לדעת.
מלא בהצלחה צדיקה תבורכי ואשרייך שלמרות שכפו עלייך עדיין נשארת שומרת מצוות מרצונך מעריך את זה מאוד.

שואל השאלה:
אני כן שמה שמלות בשבת, אבל חוץ מזה אני לא יכולה הייתי חייבת לשים גרביונים וחצאיות כל הילדות שלי קשה לי עם זה

אהבה אל הקבה מתבטא במעשים
קשה עכשיו אבל לאט לאט תנסי אפילו פעם בשבוע לשים חצאית או רק בשבת
באמת יש מלא חצאיות יפות
לאט לאט וזה יבוא לך

כן ברור הכי חשוב זה הפנימיות זה ממש לא אומר שאת פחות דתיה או פחות קרובה להשם מכאלה שלובשות צנוע אבל כן אולי תנסי לשםר קצת את הלבןש בעיקר בשבילך לאט לאט אםילו משהו קטן כי גם אומרים שהחיצוניות משפיעה על פנימיות אם תתחזקי בחיצוניות תתחזקי בפנמיות אפילו עוד יותר בעזרת השם