29 תשובות
להיות שמח ולא עצוב
אנונימי
לא עובד ככה זה שני חרא דברים ומשפיע על כל אחד שונה
אנונימית
אף אחד מהם
לא זה ולא זה :)
ואם כן נגיד בוחרים
אז אולי חרדה, כי זה רגעי יותר ודיכאון זה לתקופה
ואם כן נגיד בוחרים
אז אולי חרדה, כי זה רגעי יותר ודיכאון זה לתקופה
ביצים ענקיות
שואל השאלה:
בתור מישהי עם חרדה. אני מעדיפה דיכאון
בתור מישהי עם חרדה. אני מעדיפה דיכאון
אנונימית
אין עדיף.
שתיהם לצערי דברים לא נעימים וקשים שבתור אחת שחווה את שתיהם אני לא יודעת מה להגיד שהכי עדיף..
רק שמחה לכולם זה הכי חשוב!
שתיהם לצערי דברים לא נעימים וקשים שבתור אחת שחווה את שתיהם אני לא יודעת מה להגיד שהכי עדיף..
רק שמחה לכולם זה הכי חשוב!
אנונימית
חרדה עדיף
כח זה משהו זמני כזה דיכאון זה משהו שהולך איתך
כח זה משהו זמני כזה דיכאון זה משהו שהולך איתך
דיכאון
חרדה זה להיות בלחץ 24/7 בלי סיבה מוצדקת וזה הורס בערך כל דבר
דיכאון נותן הרגשה של עמעום חושים וזה עדיף
חרדה זה להיות בלחץ 24/7 בלי סיבה מוצדקת וזה הורס בערך כל דבר
דיכאון נותן הרגשה של עמעום חושים וזה עדיף
אנונימית
את ממש לא מעדיפה
תאמיני לי
תאמיני לי
למה
שואל השאלה:
חרדה זה ממש לא רגעי. זה הולך וחוזר
חרדה זה ממש לא רגעי. זה הולך וחוזר
אנונימית
דיכאון
להיות שמח בחיים
דיכאון זה מצב משתק רגשית וזה דיי לא כיף, עם חרדה אפשר ללמוד לחיות, עם דיכאון זה קצת יותר קשה
בכל אופן, לא עדיף אף אחד מהם
בכל אופן, לא עדיף אף אחד מהם
זה הולך וחוזר דיכאון אפילו לא זה.
אני חיה עם שניהם ביום יום ולגמרי יכולה להגיד שדיכאון וחרדה זה הדבר האחרון שאני מעדיפה.
כל כך הרבה כאב שבדבר ואין דבר כזה להעדיף אחד מהדברים כי שניהם גורמים לנו לסבול אז אני הייתי מעדיפה לא לחיות עם שני הדברים ולהיות שמחה, כי למה להעדיף משהו רע על משהו רע? דפוק.
כל כך הרבה כאב שבדבר ואין דבר כזה להעדיף אחד מהדברים כי שניהם גורמים לנו לסבול אז אני הייתי מעדיפה לא לחיות עם שני הדברים ולהיות שמחה, כי למה להעדיף משהו רע על משהו רע? דפוק.
לא זה ולא זה
אף אחד מהם בתור אחת שחוותה ועדיין חווה את שניהם
שניהם לדעתי לא עדיפים.
חרדה-התקפי חרדה. חוויתי וואן זה היה ממש קשה ולא כיף.
דיכאון- אני לא מאובחנת, אבל אני כן יכולה להגיד שהייתי ברמה כל-כך נמוכה בחיים שלי שהיה לי קשה מאוד שגם אם זה לא ברמה של דיכאון כי אני לא רוצה לאבחן את עצמי, זה היה מאוד קשה.
בקיצור אי אפשר לבחור שניהם קשים מאוד
חרדה-התקפי חרדה. חוויתי וואן זה היה ממש קשה ולא כיף.
דיכאון- אני לא מאובחנת, אבל אני כן יכולה להגיד שהייתי ברמה כל-כך נמוכה בחיים שלי שהיה לי קשה מאוד שגם אם זה לא ברמה של דיכאון כי אני לא רוצה לאבחן את עצמי, זה היה מאוד קשה.
בקיצור אי אפשר לבחור שניהם קשים מאוד
שום דבר מהם
ווטפאק כלום
לא יודע אצלי בעבר הדאגה (חרדה כללית כזה) הובילה לדיכאון וייאוש כבר.
מה עדיף? אף אחד מהם אבל אם כבר הייתי אומר חרדה
מה עדיף? אף אחד מהם אבל אם כבר הייתי אומר חרדה
בדיכאון תמיד יבוא חרדות,וחרדות בסוף מובילות לדיכאון
אנונימית
כמובן שלא עדיף את שניהם אבל בתור מישהו שמתמודד עם השתיים הבנתי מהתשובות כאן והמינוסים שאנשים לא יודעים מה זה באמת חרדה (ואני שמח) כי אנשים חושבים שחרדה זה רק זמני ואני שמח בשבילכם שאתם לא יודעים מה זה אבל חרדה יכולה להיות גם בלי הפסקה ואפשר להגיע למצבי קיצון שאתם מרגישים בהתקף חרדה שבוע שלם בלי שזה עוצר וזה שורט את הנפש וחרדה ממושכת יכול לגרום למחלות נפשיות אני אפילו לא יכול לתאר לכם כי אם הייתם חווים מה סה חרדה אמיתית ליום אחד ולא רק את המושג "חרדה" לא הייתם בוחרים דיכאון, אז שוב בתור אחד שמתמודד עם גם וגם אני אומר לכם תגידו תודה שיש לכם רק דיכאון
אנונימי
^מצחיקול אחד מה זה תגידו תודה? דיכאון זה גם לא דבר פשוט שיכול להיות הרבה יותר עמוק אצל אנשים מסוימים בדיוק כמו בחרדה, אז מי אתה שתבוא ותגיד את זה?
אני מתמודדת עם שני הדברים ושניהם קשים לי אז אל תבוא בגישה הדפוקה הזאת
מובן שלך קשה יותר להתמודד עם חרדה אבל זה לא הופך דיכאון למשהו קליל יותר אז אנא ממך תחסוך ותשמור לעצמך.
אני מתמודדת עם שני הדברים ושניהם קשים לי אז אל תבוא בגישה הדפוקה הזאת
מובן שלך קשה יותר להתמודד עם חרדה אבל זה לא הופך דיכאון למשהו קליל יותר אז אנא ממך תחסוך ותשמור לעצמך.
מצחיקול? את ראית בכלל מה רשמתי? רשמתי תגידו תודה שיש לכם רק דיכאון בדגש על הרק כי לאחר זמן ממושך של דיכאון ככל הנראה שתתפתח גם חרדה... אני לא מאחל לאף אחד להרגיש כאילו הוא עומד להשתגע ושהוא מנותק מהעולם פיזית ושכל דבר מוזר לו לתהות אם צלילים שאתה שומע אמיתיים ולחטוף התקפי חרדה אינסופיים במשך שבועות בלי יכולות לצאת מהבית וכל דבר מפחיד אותך... כי זה חלק יחסית קטן מהדברים שחרדה קיצונית יכולה לעשות לבן אדם.. אז כן הייתי בדיכאון שלא התקלחתי מספר שבועות ולא יצאתי מהמיטה שבועות ולא יצאתי מהבית חודשים על גבי חודשים בלי לראות שום בן אדם חוץ מההורים שלי ובכל זאת אני אומר לך שעדיף דיכאון
אנונימי
זו נבלה וזו טרפה. שתי האופציות גרועות ומונעות ממך לנהל אורח חיים נעים וחיובי
חרדה
באותו הנושא: