איך אתם מרגישים כשאתם בבית ספר?

רוצה לברוח הביתה

שכבר מיציתי את הרעיון של בית הספר
ונמאס לבוא לעשות כל יום אותו דבר

שמח, אני אוהבת ללמוד להיות עם חברות

מובכת, חסרת ביטחון

אחלה כי אני עושה משהו ואני עם חברות ובבית אני לא עושה כלום
אבל גם עייפה ורוצה לחזור הביתה כדי לא לעשות כלום וכי אין כוח

בסדר כזה, בכלל רוב הזמן בין עם ביסודי,חטיבה או תיכון הייתי כזה לא מתערב יותר מידי בכל ריב וכל מפגש והיו לי את החברה שלי מחוץ לבית הספר והיו לנו תמיד עניינים יותר חשובים אז לרוב היה לי בסדר , אני בכוונה מרחיב כי אני יודע איך זה אצל הרוב שרוב הזמן יש ריבים עם המורה ותלמידים אחרים ואז זה סתם מביא עצבים אז עצה שלי שימו זין על כולם ותהיו בראש שקט בבית הספר כי זה הכי כיף:)

סופרת פאקינג דקות ושעות עד שאני אלך הביתה וזה כולל את הימים לחופש הגדול

מורים חרא המורים מעוררים בי בחילה אכזרית

הם מתעללים בנו

ככה אני מרגישה:
"שוב הגעתי לכלא..." טוי הולך הולך הולך ומחפש את הכיתה שלו כי שוב כמו כל בוקר הוא מאחר לבית ספר הוא סוף סוף מצא את הכיתה אבל בגלל שזה סוף השיעור אמרו לו לחכות בחוץ "שוב אני צריך לחכות כאן כמו כל בוקר...שאיתנו לי לפחות לחכות בכיתה עם מזגן! טוב כלא זה כלא כל הקטע זה שאני יסבול"
*צילצול* טוי נכנסת לכיתה ויושב ליד החברה הכי טובה שלו "סוף סוף נכנסתי חם בחוץ, אה בטאבון!" כי עכשיו כבר אוכלים אז הוא תמיד גדואג להגיד לחברים שלו בטאבון באוכל או ביפנית: "יטאדאקימאסו!" הוא לא אוהב לאכול בבית ספר אז הוא שומע שירים ומצייר עד שההפסקה נגמר ואז הוא אומר לכל החברים שלו: "בהצלחה בגיהינום הנקרא בית ספר!" עם חיוך שטני הוא בודק בטלפון איזה שיעור יש עכשיו והולך להקבצה שלו כמובן שהוא לא כל כך חכם אז הוא בהקבצות הלא טובות כמו ד' ג' והכי טובה שהצליח זה הקבצה ב' (פתחו את ההקבצות האלה בשבילי...) כמו כל שיעור הוא מגיע לכיתב בזמן (בערך) וישר מתחיל לצייר או לכתוב ספר או להיות בטלפון מתחת לשולחןם כדי שאף אחד לא יראה ומה שהוא הכי אוהב לעשות זה לחכתוב במחברות בית ספר: "שוב הגעתי לגיהינום... למה אני לא יכול להישאר בבית?! להיות במחשב...*אימוג'י מאוהב*" ועוד כל מיני כאלה בקיצור תלונות על הבית ספר בשיעורי ספורט הוא יושב בחוץ ושומע שירים במטמטיקה הוא מצייר על כל הדפים כי הוא שונא מספרים וכשנגמר הלימודים הוא מהר מתקשר לאמא שלו לבוא לקחת אותו כי הוא עצלן וכשהיא מגיעה הוא נרדם באוטו וחייולם על כמה שהוא שמח לעזוב את הבית ספר וכשהוא מתעורר הוא מגלה שזה המציאות.
סוף

וואו חפרתי חחח בקיצור:
בית ספר זה גיהינום, כלא, עולם השיעמום (במובן הרע של המילה), ומכונת סבל ענקית:)

סופרים את השניות (ליטרלי) לסיום הלימודים

אם החברה הכי טובה שלי מגיעה אני סבבה
אם אני לבד אז ממש רע

מזעזע. מכל הבחינות