4 תשובות
היי,
קורא את מה שאת כותבת ורואה כמה את מתוסכלת וכמה את רוצה שזה יפסיק.. כאילו החיים החברתיים שלך זה סוג של פאזל ולך יש צורה מיוחדת משלך שמתאימה לפאזל אבל עוד לא מצאת את המקום הזה אליו את שייכת.. מתאר לעצמי שזה לפעמים מייאש אותך.. וכאילו זה לא מספיק, מסיק ממה שאת אומרת שאת גם מרגישה אשמה על כך.. כאילו זה שעוד לא מצאת את החיבור הזה עם אנשים אומר משהו עלייך.. לא יכול להתחיל לנחש כמה זה וודאי מפורר אותך מבפנים..
אך למרות זאת הגעת לפה, לפוסט הזה, פתחת את ליבך ובקשת עזרה.. כמה אומץ זה וודאי דרש ממך..
אני אחד מהמתנדבים של סה"ר- סיוע והקשבה ברשת ורוצה להזמין אותך, אם תרצה, לדבר עם אחד המתנדבים\מתנדבות שלנו בשיחה פרטית ואנונימית.. נהיה שם בשביל להקשיב למה שתבחר לשתף, ללא שיפוטיות, ננסה לחשוב ביחד איך אפשר להקל עלייך..
שלך
מתנדב סה"ר
כדאי לנתק.

תלמדי לאהוב את עצמך בלי קשר לסביבה.

אחרי שתאהבי את עצמך ראוי למצוא סביבה תומכת.
נסי להמשיך לחפש אחר סביבת אנשים שתתאים לך, ותנסי גם לתת מעצמך לתהליך הזה כי השילוב הזה בחברות ושיח חייב להיות הדדי (לפחות מאיך שאני רואה את זה).
אני בטוחה שתמצאי בסופו של דבר אנשים שיתאימו לתחומי עניין שלך, ושאפילו לאו דווקא ובכל זאת תצליחי להתחבר אליהם. המון בהצלחה, אל תתייאשי
אני מבינה אותך גם אני מרגישה ככה לפעמים
תנסי להתחבר לאנשים חדשים
אנשים שיש לכם תחביבים משותפים או להכיר חברים דרך חברים אחרים