4 תשובות
אני יכול אם את צריכה
שואל השאלה:
... אז אולי תענה לי? o. ם
... אז אולי תענה לי? o. ם
אנונימית
הפעיל:
עבר: ה' מנוקדת בחיריק כמו שם הבניין.
הווה+עתיד: פתח בתחילית. לשים לב- בתחילית ולא בפ' הפועל
לדוגמה: מכתיב. ילביש.
הופעל:
עבר: ה' מנוקדת בקובוץ כמו שם הבניין.
הווה+עתיד: קובוץ בתחילית. בתחילית ולא בפ' הפועל.
לדוגמה: מוכתב. מולבש.
פיעל
עבר: פ' הפועל מנוקדת בחיריק כמו שם הבניין.
הווה+עתיד: פתח בפ' הפועל. בשונה מהופעל יש לשים לב שכאן הפתח לא בתחילית.
לדוגמה: מספר. ידבר.
פועל
עבר: פ' הפועל מנוקדת בקובוץ
הווה+עתיד: פ' הפועל מנוקדת בקובוץ. בשונה מהופעל הקובוץ לא בתחילית.
לדוגמה: ידובר. מלומד.
נפעל
עבר+הווה: תחילית נ מנוקדת בחיריק ולאחר מכן השורש. (יש לשים לב שלא מדובר בגזרת חפ"נ כי אם כן יכול מאוד להיות בלבול)
עתיד: אות ראשונה מנוקדת בחיריק. באות השניה דגש וקמץ. חד"ק. חיריק דגש קמץ.
במקרים מסויימים יש גם צ"ק: צרה קמץ. האות הראשונה מנוקדת בצרה והשניה בקמץ.
מזכירה שחד"ק וצ"ק הם רק בעתיד!
לדוגמה: נכתב. יכתב.
התפעל
עבר+הווה+עתיד: שתי תחיליות: השניה היא ת'. יש לשים לב שהת' מנוקדת בשווא, כי אם לא זה לא בניין התפעל.
חריגים: זד, שת, (גם ש' וגם שין), סת, צט. ברגע שהשילובים האלה מופיעים במילה כלשהי. היא שייכת להתפעל. מקיפים את הצמד בעיגול ומוחקים את האות השניה כדי לא להתבלבל ולחשוב בטעות שהיא שייכת לשורש..
חד"פ- חיריק דגש פתח. האות הראשונה מנוקדת בחיריק, השניה מנוקדת בדגש ופתח.
נכון לכל הזמנים.
לדוגמה: הזדקן, הצטלם, יתמר, התלהב
קל
עבר+הווה הכי קל.
עתיד: ח"ש- חיריק שווא. אות ראשונה מנוקדת החיריק ושניה בשווא.
כותב, יכתוב.
מאוד מקווה שעזרתי כי השקעתי.
עבר: ה' מנוקדת בחיריק כמו שם הבניין.
הווה+עתיד: פתח בתחילית. לשים לב- בתחילית ולא בפ' הפועל
לדוגמה: מכתיב. ילביש.
הופעל:
עבר: ה' מנוקדת בקובוץ כמו שם הבניין.
הווה+עתיד: קובוץ בתחילית. בתחילית ולא בפ' הפועל.
לדוגמה: מוכתב. מולבש.
פיעל
עבר: פ' הפועל מנוקדת בחיריק כמו שם הבניין.
הווה+עתיד: פתח בפ' הפועל. בשונה מהופעל יש לשים לב שכאן הפתח לא בתחילית.
לדוגמה: מספר. ידבר.
פועל
עבר: פ' הפועל מנוקדת בקובוץ
הווה+עתיד: פ' הפועל מנוקדת בקובוץ. בשונה מהופעל הקובוץ לא בתחילית.
לדוגמה: ידובר. מלומד.
נפעל
עבר+הווה: תחילית נ מנוקדת בחיריק ולאחר מכן השורש. (יש לשים לב שלא מדובר בגזרת חפ"נ כי אם כן יכול מאוד להיות בלבול)
עתיד: אות ראשונה מנוקדת בחיריק. באות השניה דגש וקמץ. חד"ק. חיריק דגש קמץ.
במקרים מסויימים יש גם צ"ק: צרה קמץ. האות הראשונה מנוקדת בצרה והשניה בקמץ.
מזכירה שחד"ק וצ"ק הם רק בעתיד!
לדוגמה: נכתב. יכתב.
התפעל
עבר+הווה+עתיד: שתי תחיליות: השניה היא ת'. יש לשים לב שהת' מנוקדת בשווא, כי אם לא זה לא בניין התפעל.
חריגים: זד, שת, (גם ש' וגם שין), סת, צט. ברגע שהשילובים האלה מופיעים במילה כלשהי. היא שייכת להתפעל. מקיפים את הצמד בעיגול ומוחקים את האות השניה כדי לא להתבלבל ולחשוב בטעות שהיא שייכת לשורש..
חד"פ- חיריק דגש פתח. האות הראשונה מנוקדת בחיריק, השניה מנוקדת בדגש ופתח.
נכון לכל הזמנים.
לדוגמה: הזדקן, הצטלם, יתמר, התלהב
קל
עבר+הווה הכי קל.
עתיד: ח"ש- חיריק שווא. אות ראשונה מנוקדת החיריק ושניה בשווא.
כותב, יכתוב.
מאוד מקווה שעזרתי כי השקעתי.
אזהרה: תגובה ארוכה מאוד מאוד! xd. מקווה שזה יעזור.
אין לך מושג כמה זמן זה לקח ^^ חח
סמיכות:
------------
נס, *נ*סמך *ס*ומך (נסמך+סומך).
דוגמאות מויקיפדיה (הדוגמאות שם יותר טובות וקלות, אבל רק בסמיכות לקחתי מויקיפדיה! ^^)
סמיכות רגילה (דבוקה, חבורה)
שתי מילים (שמות עצם, או שם תואר ושם עצם) היוצרות מושג אחד, ורק ה' הידיעה יכולה לחצוץ ביניהן.
יום הולדת --->יום ההולדת
בית ספר --->בית הספר
מהדורת חדשות ---> מהדורת החדשות
טוב לב ---> טוב הלב
סמיכות מפורקת (פרודה)
שם עצם + של + שם עצם:
הבית של הנשיא
התמונה של המחזור
הדפים של הספר
סמיכות כפולה
מבנה נוסף של סמיכות רגילה, אולם סמיכות זו כפולה: היא מכילה גם סמיכות מפורקת (הופעת המילה "של") וכן כינוי חבור מקדים.
ציוניו של התלמיד
תמונותיו של הכלב
ניצחונה של הקבוצה
חלונותיו של המשרד
פועל:
-----------
פג"ז - פעולה, גוף וזמן. לכל פועל יהיה גוף וזמן.
דוגמה: ראיתי (ראה, מדבר, עבר)
כדי למצוא את הנושא, צריך לשאול "מי + הפועל" או "מה + הפועל".
שורש
------------
*לא מילה!*
יחידה לשונית הקטנה ביותר המהווה את הבסיס ממנו נוצרות מילים. 3 או 4 אותיות
שורש מורכב מ: פע"ל - פ' הפועל, ע' הפועל, ל' הפועל
דוגמאות:
שמר, שמרתי, שומרים, אשמור, משמר, לשמור.. - שורש: ש. מ. ר
ש=פ' הפועל, מ=ע' הפועל, ר=ל' הפועל
הלכתי, הלכו, נלך, הולכים, הולכות, לכי! (ציווי).. - שורש: י/ו. ל. כ
י/ו=פ' הפועל, ל=ע' הפועל.. כ=ל' הפועל
פה"פ = פ' הפועל
עה"פ = ע' הפועל
לה"פ = ל' הפועל
בניין:
------------
הבניין הוא תבנית להטיית הפעלים הנכנסים לתוכו. ישנם 7 בניינים בשפה העברית; קלים וכבדים;
כיצד מזהים בניינים (קלים/כבדים)?
קלים - אין דגש חזק תבניתי ב ע' הפועל.
כבדים - יש דגש חזק תבניתי ב ע' הפועל.
הבניינים הקלים-
==========
#פָּעַל ("קל"):
__________
"פח הזבל". מה שלא מתאים לאחרים הולך לפה.
י-ר-ק: יורקים, אירק, ירקה..
#נִפְעַל
________
עבר, הווה: נ' תחילית בחיריק- נִ. יש להבדיל!:
נִכְנַס- עבר (פתח)
נִכְנָס- הווה (קמץ)
עתיד, ציווי, שם פועל: חד"ק. -ח-יריק + -ד-גש + -ק-מץ
הִכָּנְעוּת - חיריק ב 'ה', דגש ב 'כ', קמץ מתחת ל 'כ'.
*הערה: כאשר הגוף -מדבר- (אני), בזמן *עתיד* נראה סד"ק במקום חד"ק.
סד"ק = סגול + דגש + קמץ.
אֶכָּנֵס
#הִפְעִיל
________
עבר: תחילית בחיריק "ִ"
הִפְסִידוּ - פ. ס. ד, עבר, הפעיל, נסתרים
הווה, עתיד, ציווי, שם פעולה, שם פועל: תחילית בפתח "ַ".
מַפְסִידִים - עתיד, הווה, הפעיל, מדברים/נסתרים/נוכחים
#הֻפְעַל
________
*תחילית בקוּבוּץ "ֻ" (שלוש נקודות באלכסון), בצליל u.
*בכל הזמנים
*אין שם פועל ושם פעולה
*בניין סביל
דוגמה: מֻרְגֶשֶת - ר. ג. ש, הופעל, הווה
הבניינים הכבדים: פִּעל, פּוּעל והִתפַּעֵל-דגש ב ע' חוק ברזל!
===========
דגש חזק:
א. *תבניתי = בניין*
ב. משלים
בכל הבניינים הכבדים מופיע דגש חזק *תבניתי*.
#פִּעֵל
______
ע"י דרך השלילה, לא פֻעל ולא התפעל.
דוגמה: אֲבַדֵּר - ד' דגש חזק תבניתי. שורש: ב-ד-ר.
#פֻּעַל
_______
בניין *סביל*!
תְקֻדַּם - ד' דגש חזק תבניתי. ק-ד-מ.
*סימן זיהוי: פה"פ בקובוץ.
*אין שם פועל ואין שם פעולה.
#הִתְפַּעֵל
________
מִתְמַקְּדִים - ק' דגש חזק תבניתי.
*סימן זיהוי: שתי תחיליות.
! תופעות בבניין "התפעל"!:
~~~~~~~~~~~~~~~~~
*סימן רגיל: שתי תחיליות (הת.. מת)
*סיכוך עיצורים: אחת התחיליות מחליפה מקום עם פ' הפועל ומכאן, *שורש לא רצוף*. ת' מפריעה באמצע.
הסתפר: שורש ס-פ-ר
משתבשים: שורש ש-ב-ש
*כשבשורש ישנם 2 דגשים חזקים ורצופים ּּ ואחד משלים ואחד תבניתי, הבניין *התפעל*.
דוגמאות:
העשן מִ) תַּמֵּר (שורש ת-מ-ר). ת' משלים + מ' תבניתי-> כבדים. ישנה מ' תחילית מופרדת.
החביתה מִ) טַּגֶּנֶת (שורש ט-ג-נ) ט' משלים + ג' תבניתי-> כבדים. ישנה מ' תחילית מופרדת.
הדגש המשלים בא להשלים אות חסרה, שנפלה, *שלא רואים אותה*.
אחרי שמזהים את השורש ורואים שיש דגש ב ע' הפועל, זה אומר- בניינים כבדים.
אם יש עוד דגש ב פ' הפועל.. זה משלים אות ומכוון אותנו לבניין מסויים.
מסקנה: התפעל.
זמן
------------
זמן- מתי הפעולה התבצעה?
עבר
הווה- בדרך כלל מתחיל ב מ' תחילית (מלביש).
עתיד- *תמיד* יתחיל באחת מאותיות אית"ן (תחילית) - *א*רצה, *י*תנגד, *ת*קשיב, *נ*נוח.
ציווי (דרך) - הוראה, ללא אותיות אית"ן
גוף
------------
מי מבצע את הפעולה?
גוף ראשון:
_______
אני- מדבר הוא-נסתר
את- מדברת
אנחנו-מדברים
אנחנו-מדברות
גוף שני:
_______
אתה-נוכח
את-נוכחת
אתם-נוכחים
אתן-נוכחות
גוף שלישי:
________
היא-נסתרת
הם-נסתרים
הן-נסתרות
שם פועל
-----------
לשם פועל, *אין גוף ואין זמן*
מאותו השורש של המילה, ישנה נטייה בשם הפועל עם ל': *ל*עשן, לשחק, לבקש, לדגדג...
שם פעולה
-------------
איך נקראת הפעולה:
*הלך (פועל) - הליכה.
*רצה (פועל) - רצון.
אין לך מושג כמה זמן זה לקח ^^ חח
סמיכות:
------------
נס, *נ*סמך *ס*ומך (נסמך+סומך).
דוגמאות מויקיפדיה (הדוגמאות שם יותר טובות וקלות, אבל רק בסמיכות לקחתי מויקיפדיה! ^^)
סמיכות רגילה (דבוקה, חבורה)
שתי מילים (שמות עצם, או שם תואר ושם עצם) היוצרות מושג אחד, ורק ה' הידיעה יכולה לחצוץ ביניהן.
יום הולדת --->יום ההולדת
בית ספר --->בית הספר
מהדורת חדשות ---> מהדורת החדשות
טוב לב ---> טוב הלב
סמיכות מפורקת (פרודה)
שם עצם + של + שם עצם:
הבית של הנשיא
התמונה של המחזור
הדפים של הספר
סמיכות כפולה
מבנה נוסף של סמיכות רגילה, אולם סמיכות זו כפולה: היא מכילה גם סמיכות מפורקת (הופעת המילה "של") וכן כינוי חבור מקדים.
ציוניו של התלמיד
תמונותיו של הכלב
ניצחונה של הקבוצה
חלונותיו של המשרד
פועל:
-----------
פג"ז - פעולה, גוף וזמן. לכל פועל יהיה גוף וזמן.
דוגמה: ראיתי (ראה, מדבר, עבר)
כדי למצוא את הנושא, צריך לשאול "מי + הפועל" או "מה + הפועל".
שורש
------------
*לא מילה!*
יחידה לשונית הקטנה ביותר המהווה את הבסיס ממנו נוצרות מילים. 3 או 4 אותיות
שורש מורכב מ: פע"ל - פ' הפועל, ע' הפועל, ל' הפועל
דוגמאות:
שמר, שמרתי, שומרים, אשמור, משמר, לשמור.. - שורש: ש. מ. ר
ש=פ' הפועל, מ=ע' הפועל, ר=ל' הפועל
הלכתי, הלכו, נלך, הולכים, הולכות, לכי! (ציווי).. - שורש: י/ו. ל. כ
י/ו=פ' הפועל, ל=ע' הפועל.. כ=ל' הפועל
פה"פ = פ' הפועל
עה"פ = ע' הפועל
לה"פ = ל' הפועל
בניין:
------------
הבניין הוא תבנית להטיית הפעלים הנכנסים לתוכו. ישנם 7 בניינים בשפה העברית; קלים וכבדים;
כיצד מזהים בניינים (קלים/כבדים)?
קלים - אין דגש חזק תבניתי ב ע' הפועל.
כבדים - יש דגש חזק תבניתי ב ע' הפועל.
הבניינים הקלים-
==========
#פָּעַל ("קל"):
__________
"פח הזבל". מה שלא מתאים לאחרים הולך לפה.
י-ר-ק: יורקים, אירק, ירקה..
#נִפְעַל
________
עבר, הווה: נ' תחילית בחיריק- נִ. יש להבדיל!:
נִכְנַס- עבר (פתח)
נִכְנָס- הווה (קמץ)
עתיד, ציווי, שם פועל: חד"ק. -ח-יריק + -ד-גש + -ק-מץ
הִכָּנְעוּת - חיריק ב 'ה', דגש ב 'כ', קמץ מתחת ל 'כ'.
*הערה: כאשר הגוף -מדבר- (אני), בזמן *עתיד* נראה סד"ק במקום חד"ק.
סד"ק = סגול + דגש + קמץ.
אֶכָּנֵס
#הִפְעִיל
________
עבר: תחילית בחיריק "ִ"
הִפְסִידוּ - פ. ס. ד, עבר, הפעיל, נסתרים
הווה, עתיד, ציווי, שם פעולה, שם פועל: תחילית בפתח "ַ".
מַפְסִידִים - עתיד, הווה, הפעיל, מדברים/נסתרים/נוכחים
#הֻפְעַל
________
*תחילית בקוּבוּץ "ֻ" (שלוש נקודות באלכסון), בצליל u.
*בכל הזמנים
*אין שם פועל ושם פעולה
*בניין סביל
דוגמה: מֻרְגֶשֶת - ר. ג. ש, הופעל, הווה
הבניינים הכבדים: פִּעל, פּוּעל והִתפַּעֵל-דגש ב ע' חוק ברזל!
===========
דגש חזק:
א. *תבניתי = בניין*
ב. משלים
בכל הבניינים הכבדים מופיע דגש חזק *תבניתי*.
#פִּעֵל
______
ע"י דרך השלילה, לא פֻעל ולא התפעל.
דוגמה: אֲבַדֵּר - ד' דגש חזק תבניתי. שורש: ב-ד-ר.
#פֻּעַל
_______
בניין *סביל*!
תְקֻדַּם - ד' דגש חזק תבניתי. ק-ד-מ.
*סימן זיהוי: פה"פ בקובוץ.
*אין שם פועל ואין שם פעולה.
#הִתְפַּעֵל
________
מִתְמַקְּדִים - ק' דגש חזק תבניתי.
*סימן זיהוי: שתי תחיליות.
! תופעות בבניין "התפעל"!:
~~~~~~~~~~~~~~~~~
*סימן רגיל: שתי תחיליות (הת.. מת)
*סיכוך עיצורים: אחת התחיליות מחליפה מקום עם פ' הפועל ומכאן, *שורש לא רצוף*. ת' מפריעה באמצע.
הסתפר: שורש ס-פ-ר
משתבשים: שורש ש-ב-ש
*כשבשורש ישנם 2 דגשים חזקים ורצופים ּּ ואחד משלים ואחד תבניתי, הבניין *התפעל*.
דוגמאות:
העשן מִ) תַּמֵּר (שורש ת-מ-ר). ת' משלים + מ' תבניתי-> כבדים. ישנה מ' תחילית מופרדת.
החביתה מִ) טַּגֶּנֶת (שורש ט-ג-נ) ט' משלים + ג' תבניתי-> כבדים. ישנה מ' תחילית מופרדת.
הדגש המשלים בא להשלים אות חסרה, שנפלה, *שלא רואים אותה*.
אחרי שמזהים את השורש ורואים שיש דגש ב ע' הפועל, זה אומר- בניינים כבדים.
אם יש עוד דגש ב פ' הפועל.. זה משלים אות ומכוון אותנו לבניין מסויים.
מסקנה: התפעל.
זמן
------------
זמן- מתי הפעולה התבצעה?
עבר
הווה- בדרך כלל מתחיל ב מ' תחילית (מלביש).
עתיד- *תמיד* יתחיל באחת מאותיות אית"ן (תחילית) - *א*רצה, *י*תנגד, *ת*קשיב, *נ*נוח.
ציווי (דרך) - הוראה, ללא אותיות אית"ן
גוף
------------
מי מבצע את הפעולה?
גוף ראשון:
_______
אני- מדבר הוא-נסתר
את- מדברת
אנחנו-מדברים
אנחנו-מדברות
גוף שני:
_______
אתה-נוכח
את-נוכחת
אתם-נוכחים
אתן-נוכחות
גוף שלישי:
________
היא-נסתרת
הם-נסתרים
הן-נסתרות
שם פועל
-----------
לשם פועל, *אין גוף ואין זמן*
מאותו השורש של המילה, ישנה נטייה בשם הפועל עם ל': *ל*עשן, לשחק, לבקש, לדגדג...
שם פעולה
-------------
איך נקראת הפעולה:
*הלך (פועל) - הליכה.
*רצה (פועל) - רצון.
באותו הנושא: