כתבתי שיר ורציתי לשתף אותו אשמח שתגידו מה דעתכם.ן

יש נפגעת מחפשים הוכחות
עכשיו התיק אצל מקבלי ההחלטות
מה שקרה בחסד נגמר בשחיתות
מה שהתחיל בחושך נגמר בסיוט
מה שקרה אין לבטל קשה להכחיש
מה שאבד אין להחזיר בגלל אותו איש
אותו איש שהחליט להקיש בדלתה
אותו יום אותה דקה דקה אחרי דקה
דפיקות בדלת דפיקות בלב
צלצול פעמון כבר אין אמון באיש
כבר נמאס לה מלהרגיש
זה כבר ממש מתיש
הכל תלוי על חבל דק השפיות החיים המחר
אם רק היה משהו שונה ביום ובשעה הכל היה נגמר
הכל היה אחר
הלוואי שיכלה ללבוש את אותו הג'ינס מבלי להיזכר
להיזכר באותו איש שנקש בדלתה וניפץ את נפשה
ניפץ את חלום הילדות התמימה
ומאז היא לא סומכת על אף אחד
לא הולכת בחושך לבד
היא יודעת שזה לא כל הגברים
אבל קשה לאסוף את השברים
קשה לרפא את הטראומה
לא זה לא יקרה ויהי מה
זו בעיה חברתית גדולה
אנחנו הלכות בשקט במחשך
ולא משנה כמה ניזהר ולא נשכח
ולא משנה כמה ננסה לברוח
ולא משנה כמה ננסה לצרוח
כי לא בידינו נמצא הכוח
אני הולכת ברחוב נבהלת מכל שריקה של הרוח
מסתכלת לצדדים לא עוצרת לנוח
מה אתם עוד רוצים שנעשה הפצע עוד פתוח
לא נלך ברחוב מרגע השקיעה
שלא נלבש חס ושלום גופיה
שלא נלך לחוף לא לאוטובוס או לרכבת
שלא אפילו נחשוב ליד מישהו לשבת
לא ללכת לבד תמיד בזוגות או שלישיות
לא ללכת בסמטאות צדדיות
למדנו כבר להתגונן
אנחנו יודעות שעוד צריכות להתלונן
אבל הקורבן הוא לא האשם
האשם הוא הנאשם
ולא סתם הוא נמצא שם
יושב שם מכחיש את הכול
מכחיש את מה שהוא עשה פשוט כי הוא יכול
לה אין דרך להכחיש
בחיים ברחוב בחלומות
והיא מנסה להתעלם
והיא מנסה להתגבר
אבל ללא אות
רק אל תגידו לה כבר להתבגר
היא עוברת מסע אחר
רק שאת הטראומה תצליח לשחרר