זה הגיוני שכשאני פוגש אנשים חדשים ואני שם לב לכמה נחמדים הם ובאמת עם לב טוב שקשה למצוא אנשים כאלה היום, זה מרגש אותי?

כאילו כשאני פוגש אנשים חדשים שהם באמת פשוט כאלה נחמדים, אני לא יודע להסביר.
רוב האנשים היום, לפחות הנערים, יש להם משהו נורא סטיגמתי שתואם לרוב, וכשאני מכיר כאלה שהם לא הכי ככה ובאמת כאלה נחמדים עם לב טוב אז אחרי זה שאני חושב על זה זה ממש מרגש אותי לדעת שיש אנשים כאלה וזה באמת יפה לראות את זה

אני מגזים?
זה מוזר?