מה עובר לכם בראש בזמן הצפירה?

דווקא בצפירה אני מרגישה הרבה הערכה לצבא שלנו ולמדינה שלנו

לפני זה בכיתי מהסיפורים ששמעתי

למה החתולות שלי מפחדות

על החיילים ועל כמה שהם עזרו לנו למדינה

הערכה עצומה לכל מי שנהרג בשביל הארץ שלי.
כאב שורף

מחשבות על החיילים ועל האנשים שנפלו ותמונות של מלחמות ודברים
או דברים הכי רנדומליים כמו
פאק אני צריכה לשירותים או זה שבא לי פלאפל

תאמת שהיא תפסה אותי לא מוכנה הייתי באמצע לכתוב הודעה אז מה שעבר לי בראש זה
שיט צפירה (זרקתי את הטלפון על המיטה ועמדתי) ואז בגלל כל הקטע הזה קצת צחקתי ואמרתי לעצמי שזה לא מכבד וזהו חשבתי קצת על חללי צהל וגם על השואה ועבר לי יחסית מהר וחזרתי לשבת
ותמיד איכשהו מגרד לי בזמן הצפירה זה כאילו מסורת זה סיוט

על זה שזה גבורה להמשיך ללכת רגיל, כמו שעשיתי לפני רבע שעה.

גאווה על המדינה
גאווה על החיילים
זה מעציב אותי ועושה אותי גאה לדעת שיש אנשים אמיצים שהקריבו את החיים שלהם למדינה
אבל זה מעציב אותי לחשוב על המשפחות

הכאב של משפחות החללים, שאני זוכה לקידוש ה' ברבים, וזה מחזק את הרצון להישאר בארץ כשזוכרים מה אנשים עשו בשביל זה.