היי, אז... בסיפור "נקמתו של סבל"- סוף סגור או פתוח? (צריך גם נימוק) אם אפשר גם לכתוב פירוט של נקודות השיא, המפנה וכו'... תודה!

זה סוף סגור כי אנחנו יודעים שלמך בסוף השיג את הנקמה שלו והרג את זלמן, למרות שהוא לא עשה את זה בכוונה. נקודת השיא היא כאשר זלמן מעליב את למך וצוחק עליו יחד עם הפלחים, ובתגובה למך משתף את סיפורו עם אנשי צפת - דבר שלא מאפיין אותו. כאשר הריב מתפתח, זלמן רוצה להחזיר ללמך כסף על העבודה שעשה, אבל למך מסרב לקבל אותו כי החזיר את החביות למקומן וזה נחשב כאילו לא עשה שום עבודה.

סוף פתוח

הסוף פתוח!