מה מכבד בעמידה בצפירה?

אתה צודק

הצפירה הזאת גם מלחיצה יותר מהכל בגלל כל האזעקות
אבל אף אחד לא אומר על זה כלום.

עריכה: על מה מינוסים? הצפירה באמת מלחיצה אותי, אני גרה בדרום והיו הרבה אזעקות וזה מבהיל.

כי זה מסמל משהו
זה לעצור על כל ישראל לשתי דקות על הרבה זמן שאחרים מאיתנו סבלו
זה הדבר הקטן הזה, שפשוט לעצור ולהקדיש לזה זמן

אנשים עברו הרבה. צריך לעמוד בשבילהם לכבודם בשביל כבוד עצמי אם את לא רוצה אל תעשי את זה אף אחג לא חייב אותך

עומדים דומייה בשביל כבודם של הנספים והניצולים

מה מבהיל בזה את יודעת מראש מתי זה

שואל השאלה:
אובססיבית למופלאה

מקדישים להם זמן רב. איני חושב שעמידה למשך שתי דקות היא הקדשה מיוחדת. אני מקבל את הטיעון שזה עוצר את כל העם כדי לכבד, ברם איני מבין מה מכבד פה כל כך, אם כי יש בזה משהו.
אני מסכים חלקית, אין זה אומר ששוכנעתי.

שואל השאלה:
אנונימית7779

לדעתי תרומת כסף תורמת הרבה יותר.

שואל השאלה:
אומייגש

לא ענית לי על השאלה - מה מכבד בעמידה? מה הופך את זה למכבד?

אז מה
יוצאים ממצב הנוחות שלנו ומקדישים שתי דקות.
לא בכיף שלי יושבת או שוכבת

גם בימי אבל, רק בשניים מהם יש צפירות. זה מייחד אותם ונותן להם משמעות מיוחדת ושונה, זה משמעותי. כמו שאמרו לפני, בצפירה כל עם ישראל עוצר את מה שהוא עושה כדי לחשוב על הדבר הזה שאין מילים מספיק גדולות כדי לתאר אותו. כל עם ישראל עוצר את משך חייו ומקדיש שתי דקות מהזמן היקר שלו לזיכרון ההיסטוריה הנוראה שלנו. חוץ מהסיבה שיש צפירה, עצם זה שכל העם עושה את זה ביחד ונזכר בהיסטוריה המשותפת שלו באותו זמן, בידיעה שכולם עושים את זה ממש באותו רגע, זה מאחד. עם כל הפילוג בזמן האחרון במדינה, מי צריך את זה יותר מאיתנו?

מה מכבד בעמידה? עמידה מהווה אות כבוד כבר הרבה מאוד זמן. כשמורה נכנס לכיתה קמים, כשנכנס המפקד עומדים, כששרים את התקווה קמים. להמשיך?

תרומת כסף תורמת הרבה יותר
כסף למי? לניצולים ולאיסוף ממצאים ועדויות? כן, מאוד חשוב. אבל לא יהיה לזה טעם אם לא נדאג לשמר את התחושה הזו שעוצרים הכל וחושבים על כל מה שקרה. צריך לשמר את הזיכרון הזה והצפירה מעצימה את משמעות האבל. כסף תמיד אפשר לתרום אבל אם לא נדאג לשמר את ה"למה" לא יהיה עבור מה לתרום את הכסף.

שואל השאלה:
אובססיבית למופלאה

מה לא נוח בעמידה?

שואל השאלה:
"גם בימי אבל, רק בשניים מהם יש צפירות. זה מייחד אותם ונותן להם משמעות מיוחדת ושונה, זה משמעותי."

> זה שונה, מסכים.
האם זה מקנה משמעות? לדעתי לא.

"מה מכבד בעמידה? עמידה מהווה אות כבוד כבר הרבה מאוד זמן. כשמורה נכנס לכיתה קמים, כשנכנס המפקד עומדים, כששרים את התקווה קמים. להמשיך?"

> טוב, ענית לי - כל הכבוד.
ההבדל הוא שהמורה והמפקד עומדים מולך; השורדים, הנספים והחללים אינם.

"לשמר את התחושה הזו שעוצרים הכל וחושבים על כל מה שקרה."

> חושבים על זה גם בלי צפירה.

"כסף תמיד אפשר לתרום אבל אם לא נדאג לשמר את ה'למה' לא יהיה עבור מה לתרום את הכסף."

> כסף חשוב הרבה יותר מכבוד מדומה.

"המורה והמפקד עומדים מולך, השורדים הנספים והחללים אינם"
זה מה שאכפת לך? אם הם נמצאים מולך? עמידה מהווה אות לכבוד וזה מה שביקשת להסביר. הסברתי למה עמידה זה אות כבוד. במיוחד שאתה יודע למה הם לא יכולים להיות מולך באותו רגע..
והתקווה? גם היא לא נמצאת מולך. היא לא משהו מוחשי. זה שיר. למה צריך להראות כבוד לשיר?

"חושבים על זה גם בלי הצפירה"
אז בוא אני אגיד לך שוואלה לא ומי שאומר שכן מתייפייף סתם. אף אחד לא חושב על זה ביומיום שלו. הצפירה נותנת לזה משמעות עמוקה יותר.

"כסף הרבה יותר חשוב מכבוד מדומה"
אם לא נדאג לזכור ולהעביר הלאה את הזיכרון, לא יהיה למה לתרום כסף. בסופו של דבר כל דור השואה יכחד ולא יהיה יותר מי שיעביר את הסיפור ממקור ראשון, וגם הממצאים מהשואה הולכים ואוזלים כי גם מהם יש כמות מוגבלת. בסוף לא יהיה כמעט למה לתרום כסף בנושא, אבל לזכור את השואה נצטרך תמיד. וסתם לזכור אותה ביומיום לא מספיק. צריך משהו שיזעזע את העם כולו פעם ב ויזכיר את השואה בצורה רצינית וקשה כדי שאשכרה יהיה לזה אפקט וזה יעבור הלאה. רק זה חסר לנו שיום השואה יהפוך להיות סתם עוד יום
אה ואתה ממש לא יכול לקרוא לכבוד הזה מדומה. לפחות לא לשלי, לשלך כן

לא לא נוח.
אהל מה הייתי שוכבת בצפירה? ככה הייתי מכבדת אותם? מה כבר אפשר לעשות לשבת?
עמידה זה המצב האולטמטיבי