למה בנים דתיים שמים פאות?

כי זאת הדעת שלהם?

אחת ממצוות התורה שאדם חייב להקפיד בה בכל פעם מחדש היא מצוות לא תקיפו פאת ראשכם
דהיינו יש חובה שבמקום סוף האוזן מלמעלה עד הקו של המצח (בצורה ישרה) יהיה שיער בעובי של לפחות חצי סנטימטר עד למקום העצם של הפנים בשני הצדדים.
ממילא אסור לגלח את אותו המקום בשום צורה ובשום מכשיר אלה המקום יהיה מחוייב בצורה תמידית שיהיה בו שיער.
מפה נוצר מנהג להחמיר ולגדל פאות ארוכות יותר בכדי להראות חיבוב מצווה ,עם השנים הפכו הפאות בעדות מסוימות לסימן של יהדות (עדות האשכנזים והתימנים) בנוסף לכיפה והציצית.

הם לא שמים, הם מגדלים.
יש לפיאות משמעויות מאוד עמוקות גם בזוהר ובסוד
ראו כאן על מעלת הפיאות:
https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_21525_60.pdf

^ אגב, רבי יוסף חיים מבגדד כתב ובספרו "בן יהוידע" על מרכי היהודי שהיה עם פאות וזה היה סימן שהוא יהודי:

סמטס הס הפיאות כי גדולים, פיאות לו שהיה היינו
לובש שהיה נאמר מאם טפי, עדיך וזה היהדות, על ועדים
דלפ''ד תמיד, העמיס בין וישיבתו בהילוכו ותפלין ציצית
היה והוא היהדות, .נמוס הס כי נימוסו להו קרי לפיאות
וגדולים עבים פיאות מגיח שהיה בהם, ומתפאר מתעטר
בגופו קבועים שהם בלילות, הן בימים הן מרחוק, שנראין
בלילה, מעליו א־תם שמסיר ותפלין כציצית שאינם תמיד,
ויושב למלכות קרוב שהיה אע"פ דמרדכי, רבותיה והיינו
להדמות הדין. מן לו ומותר המלך, שרי עם המלך בשער
פיאות להם אין והשרים קע"ח, סי' יו"ד "עp וכמ"ש להם,
ועבים, גסים פיאות לגדל מאד נזהר היה הוא עכ"ז
שרים מאה בין יושב אס ואפילו מהס, נבדל שהוא להראות
בזה והשתא שלו. הפיאות מחמת יהודי, איש שהוא ניכר
כלומר היה, בנימוסו מוכתר שתירץ התלמוד כונת מובן
מפגי יהודי, איש ליה קרי ימיני, איש הוא שבאמת אע"פ
לעשותם בהם מתעטר שהיה הפיאות, שהם בנימוסו שמוכתר
שוה איננו זה וכל המן ולז"א 'מרחוק. שנראין ועבים גסים
בשער יושב היהודי מרדכי את רואה אני אשר עת בכל לי
המן שהיה ניחא ובזה יתר, לשון יהודי תיבת וקשא המלך,
שהיה בנימוסו, מוכתר מרדכי את בראותו לו ורע מצשימק
איש שהוא מרחוק ניכר בס אשר ועביס, גסים פיאות לו
- :יהודי
ראו של וסימנים עדים שהם הפיאות הס חביבין כמה
גדול שר היותו עם הצדיק מרדכי אשר היהדות,
פיאות להם א־ן אשר המלכות שרי כל עס המלך בשער ויושב
וגסים, עבים פיאות לו להיות מתכווין היה הוא כלל,
שכבש ישמעאלים, של גדול בשר ומעשה בהס. להתפאר
מלחמה ועשה הערלים, ביד שהיתה הקדושה ארץ את
בדרך בערל יפגשו שאס אוגור גזר הערלים, פלשתים עס
בגדי ללטש מתחפשים הערלים והיו אותי, שישחטו
אותו יפשטו בדרך אנשים הרואה שכל וגזר ישמעאלים,
פעם ממונו. ולוקחים אותו שוחטים ערל הוא אס ויראו
של אחת בסיעה ופגע חילו, עס במדבר מהלך היה אחת
למקום, ממקום בורחים שהיי ונשים, אנשים הערלים פלשתים
לפניהם ובא הולך השר את וכשראו אחד, יהודי ביניהם והיה
לפני ויבא וירץ מתוכם, נשמט והיהודי רעדה, אחזתם
גדול בקול קורא והיה ידיו, בשתי שלו הפיאות ותפס הש^
ערבי, בלשון אלו דברים יהודי, אנא סידי, יא שיוף
שיהודי, והאדולה יהודי, אני אדוני, ראה [לאמר,
שדבר אלו דברים לו ערבו כי השר ויצחק עדי,] והלילו
נזמי שני שלו בפאות לו לתלות ויגזור המשקל, על בס
העדים אדוני ויאמר, היהודי ויען השלל, מן לקחו אשר זהב
. יכולין המה אשר ובריאים חזק־ס גבוריס שני הס שלי
בלו בפיאות לתלות ויצי זהב, של צמידים שני גס לשאת
הלא השלל. מן שלקחו זהב של גדילים צמידיס שני גס
הפיאות את לקרא היהודי אותו כיון יפה כי תראו
שלו

מצרף את המקור.

חיבוב מצווה, לי נניח יש פאות ממש קטנות בצד כאילו טיפה קצת אחרי האוזן

וגב הראש ידוע בתור payot או peyot בעברית. זהו נוהג דתי מסורתי עבור כמה גברים יהודים ללבוש פאה, או שייטל, לכסות את התשלום שלהם. פאות נלבשות לרוב על מנת למלא את המצווה הדתית של אי גילוח צידי הראש. הפאות מספקות גם שכבה נוספת של צניעות לגברים יהודים אורתודוכסים, מכיוון שהם נדרשים להתלבש בבגדים צנועים. גברים יהודים אורתודוכסים אחרים עשויים לבחור ללבוש פאה מסיבות אחרות, כמו להימנע מהצורך לעצב את שיערם.

לא חייבים
אפשר גם רגיל
הכיקר שיהיה פאה כלשהי פשוט יש אנשים שמהדרים במצווה

כדי שיהיה להם קל לסחוב שקיות מהסופר, הם קושרים אותם לפאות.