מתגעגעת לאבא שלי שנפטר לפני חודשיים, איך להתמודד? לא מפסיקה להאשים את עצמי על מה שקרה

לא השאלה הראשונה שאני שואלת עליו פה אבל הוא כל היום בראש שלי, הוא בחלומות שלי ואני לא מצליחה להתמודד
אבוש שלי
לא דיברתי איתו חצי שנה בערך לפני שהוא נפטר, קרה משהו בבית יום לפני שהתגייסתי והחלטתי להתעלם ממנו ולא לדבר איתו בכלל, אני חושבת שהפעמים האחרונות שקצת דיברתי איתו היו ממש ממש בשלושה שבועות האחרונים (לא הכל רק שני סופשים כי הייתי בבסיס) וגם זה היה רק שלום שלום, ובפעם האחרונה לגמרי יום לפני שהוא נפטר אנחנו דיברנו על תוכניות לעתיד ולאבא שלי יש קטע שהוא צוחק על זה שהוא ימות אז הוא אמר לי "אם אני לא אמות עד אז" אז אמרתי לו "טוב טוב" ויום אחרי זה.. כן.
בזמן שלא דיברתי איתו היו לו בעיות בלב והוא היה בניתוח ולא ידעתי שזה רציני ויום אחד רבתי עם אחותי בגלל משהו והיא אמרה "אבא שלך עוד שנייה מת וככה את מדברת" ואז אמרתי בשקט "אולי מגיע לו" אני בחיים לא מתחרטת על משהו שאמרתי כמו זה. אני כלכך אוהבת אותו ואני באמת לא התכוונתי לזה בגלל זה גם לא אמרתי את זה בקול ואני מאשימה את עצמי על זה כל הזמן. כשאחותי אמרה את זה לא אני ולא היא יכלנו לדמיין בכלל סיטואציה כזאת בעולם שאבא שלי ימות. אני פאקינג שונאת את עצמי על זה ואני אחיה עם החרטה הזאת כל החיים שלי. אני כלכך מתגעגעת אליו וכלכך אוהבת אותו ואני לא מדמיינת חיים בלי אבא שלי
הוא היה רופא כלכך מוערך הוא הציל כלכך הרבה חיים, בן אדם כלכך מיוחד שכל מי שפגש אותו אהב אותו