למה לדעתכם לפי התורה יש מצווה של אסור לדבר רע על אדם עם אדם אחר כשהאדם שמדברים עליו נמצא (הלבנת פניו ברבים) ויש מצווה...

כי זה בדיוק כמו לרכל מאחורי הגב

שואל השאלה:
נכון ובגלל זה אני שואל למה אין מצווה אחת שאוסרת את שתיהם?

לשון הרע זה אם זה מזיק לאדם ולא להלבין פנים זה איסור אחר שלא להביך אדם כלשהו

כי יש הבדל, וגם, לשון הרע זה דרבנן והלבנת פנים זה דאורייתא.
כלומר, הלבנת פנים חמור יותר, לשון הרע זה תוספת (חשובה כמובן) של רבנן שראו שיש בזה צורך כדי להמשיך את עקרונות התורה.

עוד משהו, שני האיסורים שונים במקרה של צורך.
הלבנת פנים יותר חמור, אבל לשון הרע לצורך חובה לומר.