איך מתמודדים עם אובססיה לחברים? האם זה משהו שהוא נורמלי? (בבקשה תכנסו).

אני כותב כאן כי באמת אני לא יכול יותר לשאת את המחשבות האלה.
אני כל הזמן רוצה להיות בחברת אנשים, בחברת אנשים מאוד ספציפים שאני אוהב, בייחוד מישהו אחד שאני מאוד אוהב, כל פעם שאני איתו החיוך שלי עולה והאנרגיות שלי בעננים וברגע שאני עוזב אותו הכול נעלם, ואני רק חושב על מתי ניפגש שוב, כשהוא עם אחרים אני מקנא וכשאני לא חלק מהשיחה איתם אני מרגיש רע..
אני מרגיש משועבד למישהו הזה, ושהאנרגיות שלי תלויות בכמות תשומת הלב שהוא יקדיש לי, לא רוצה לפתח את האובססיה הזו, את התלות הזו, נמאס לי להרגיש חד צדדי שאני היחיד משנינו שאכפת לו מהאחר.. מה כדאי לי לעשות? האם להתרחק ממנו? או מה אני באמת אבוד עצות..
וכן אני בי ודי התאהבתי בו קצת