זה הגיוני שאם אומרים לי משהו על המראה שלי לטובה או לרעה אז...(כנסוו)

אז למשל:
אני לא מרגישה פגועה כי אני יודעת שזה לא נכון כי כשאמרו לי משהו רע זה היה ילד קטן שלא יודע כלום מהחיים שלו
אבל
כשאומרים לי גם משהו טוב על המראה אני יודעת שלא מנסים לשקר לי כי זה שקר ללא מטרה אבל אני גם לא לוקחת ללב ומתלהבת כי זה לא מרגיש לי נכון לגמרי.
אבללל
אני אמשיך כל פעם להיזכר בדבר הטוב והרע שאמרו לי למרות שבתחושה האישית שלי אני לא מייחסת לזה חשיבות.
ברע אני נזכרת כי פשוט עצוב לי שכבר בגיל הזה מדברים ככה
בטוב אני נזכרת כי מוזר לי שהחמיאו לי

זה הגיוני שאני לא מתרגשת מהרע והטוב אבל עדיין נזכרת בזה מדיי פעם או שאני פשוט בהכחשה???

יודעת שזה ארוך, מעריכה אם תקראו:)