2 תשובות
שואל השאלה:
בין היתר כן^
בין היתר כן^
הרפורמה מציעה את הדברים להלן:
- שינוי בועדה למינוי שופטים
- התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות
- ביטול עילת הסבירות
- הסדרת מעמד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה
עכשיו נפרט כל מאפיין:
הועדה למינוי שופטים:
כיום - השופטים המכהנים מחזיקים בכוח וטו ובאפשרותם למנוע את מינויו של כל מועמד שהם לא מעוניינים בו. שיטת "חבר מביא חבר" מה שיוצר בלוק שלם שסוגר את עצמו
הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון, שר המשפטים, נציג ממשלה, שני חברי כנסת ושני חברי לשכת עורכי הדין.
כדי למנות שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה, והמשמעות היא שלשופטי בית המשפט העליון יש כוח מוחלט.
מה הרפורמה מציעה? הרפורמה מציעה לקבוע משקל שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה, ימשיכו לכהן בוועדה 9 חברים.
מתוכם: שלושה שרים, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים,
שלושה חברי כנסת: יו"ר ועדת חוקה, נציג מהקואליציה ונציג מהאופוזיציה.
מה היתרון? היתרון שיהיה גיוון ושקיפות של כמה קצוות פוליטיות.
התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות:
בית המשפט העליון יכול כיום לפסול חוקים גם בהרכב של 3 שופטים בלבד ולא נדרש רוב מיוחד. הוא מעולם לא קיבל את הסמכות לפסול חוקים, הוא לקח אותה לעצמו מאז המהפכה החוקתית.
מה קשר פסקת ההתגברות? למעשה בישראל קיימת כבר פסקת התגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. היא נחקקה בשנת 1994, לפי פסקת ההתגברות הזו, הכנסת יכולה להתגבר על פסיקות בג"ץ ברוב של 61.
איך חוקי היסוד נפגעים? המהפכה החוקתית כולה נשענה על התפיסה שחוקי היסוד הם החוקה של מדינת ישראל ולכן כשבית המשפט פסל חוקים הוא עשה זאת כי הם עמדו בסתירה לחוקי היסוד.
בית המשפט העליון פועל מכוח חוקי היסוד, הוא פוסל חוקים מכוח חוקי היסוד- והיום הוא גם מתחיל להרשות לעצמו להתערב בחוקי היסוד עצמם, בית המשפט העליון משנה את חוקי המשחק תוך כדי משחק.
מה הרפורמה מציעה?
פסילת חוק: כדי לפסול חוק יחויב בית המשפט העליון להתכנס בהרכב מלא של 15 שופטים, כדי למנוע השפעה על התוצאה באמצעות בחירת הרכב שופטים. כדי לפסול חוק יידרש רוב של 12 שופטים מתוך 15.
פסקת התגברות: אם בית המשפט העליון פוסל חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש לזמן קצוב, ברוב של 61 חברי כנסת.
אם בית המשפט העליון פסל את החוק פה אחד, הכנסת תוכל להפעיל את פסקת ההתגברות רק בכנסת הבאה ולא ישר.
חוקי יסוד: לפי הרפורמה, בית המשפט העליון לא יוכל לדון בחוקי היסוד.
אין מדינה דמוקרטית נוספת שבה הוכרזה סמכות של בית המשפט על החוקה עצמה.
עילת הסבירות:
מנגנון שבאמצעותו בית המשפט מקבל החלטה במקום נבחרי הציבור ללא בסיס חוקי, כל החלטה של גורם ממשלתי יכולה להתהפך בבית המשפט גם אם היא חוקית לחלוטין, רק בשל העובדה שהשופט חולק על ההחלטה עצמה. המצב מגיע עד לכדי כך שבו דעה של שופטת מחוזית בתל אביב גברה על כל מדיניות ההגירה של שרת הפנים שפעלה על פי חוק,
לבית המשפט תפקיד חשוב מאד: לתת מענה במקום שבו הרשויות פעלו שלא כחוק, מחוץ לגדר סמכותן, משיקולים זרים, או מאפליה.
אולם הוא מעולם לא קיבל סמכות להחליף את שיקול דעתן של רשויות השלטון האחרות.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לבטל את עילת הסבירות, ככה שופטים לא יוכלו להחליף את שיקול הדעת של מי שבידו הסמכות החוקית לקבוע מדיניות ועליו האחריות לממשה,
העילה פוגעת בוודאות המשפטית ויוצרת פסיקה לא עקבית, אמון הציבור בבית המשפט נסדק ויורד,
בית המשפט המשפט ימשיך לבצע את תפקידו החשוב שהוא לפקח על עבודת הממשלה ולבקר אותה באמצעות הכללים הקיימים:
חוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים.
יועצים משפטיים:
ליועץ המשפטי לממשלה יש היום כוח מופרז וחוות דעתו היא לא עצה או דעה, אלא ממש החלטה.
כך, כל החלטה בממשלה או הצעת חוק ממשלתית עוברת לאישורם של היועצים המשפטיים,
היועצים בוחנים את הצעת החוק ולבסוף מחליטים מה יהיה דינו של החוק,
ביחס לכל החלטת ממשלה הם בוחנים האם היא "סבירה" בעיניהם, ולא רק האם היא חוקית.
הם יכולים למנוע חקיקה, למנוע החלטות, לרוקן חוקים מתוכן ולסכל מדיניות. זאת כמובן מבלי שניתנה להם הסמכות החוקית לכך מראש.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לעגן את מעמדו של היועץ בחוק, דבר שלא קיים היום. הרפורמה גם מבקשת לקבוע כללי ברוריםת הרפורמה קובעת גם שהיועץ, כשמו כן הוא, יהיה יועץ.
בעצם הרפורמה לא מחדשת דבר, אלא חוזרת אל עמדותיהן של ועדות שמגר ואגרנט (https://www.archives.gov.il/archives/archive/0b07170680025672/file/0b07170680912926)
(https://www.intelligence.org.il/?module=articles&item_id=17&article_id=245&art_category_id=14)
שגם סברו שהממשלה יכולה לפעול בניגוד לחוות דעתו של היועץ.
אם מישהו יתקוף את החלטת הממשלה בבית המשפט, השופטים יבחנו את ההחלטה, את הטענות ואת המצב המשפטי, ויפסקו את הדין.
- שינוי בועדה למינוי שופטים
- התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות
- ביטול עילת הסבירות
- הסדרת מעמד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה
עכשיו נפרט כל מאפיין:
הועדה למינוי שופטים:
כיום - השופטים המכהנים מחזיקים בכוח וטו ובאפשרותם למנוע את מינויו של כל מועמד שהם לא מעוניינים בו. שיטת "חבר מביא חבר" מה שיוצר בלוק שלם שסוגר את עצמו
הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון, שר המשפטים, נציג ממשלה, שני חברי כנסת ושני חברי לשכת עורכי הדין.
כדי למנות שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה, והמשמעות היא שלשופטי בית המשפט העליון יש כוח מוחלט.
מה הרפורמה מציעה? הרפורמה מציעה לקבוע משקל שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה, ימשיכו לכהן בוועדה 9 חברים.
מתוכם: שלושה שרים, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים,
שלושה חברי כנסת: יו"ר ועדת חוקה, נציג מהקואליציה ונציג מהאופוזיציה.
מה היתרון? היתרון שיהיה גיוון ושקיפות של כמה קצוות פוליטיות.
התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות:
בית המשפט העליון יכול כיום לפסול חוקים גם בהרכב של 3 שופטים בלבד ולא נדרש רוב מיוחד. הוא מעולם לא קיבל את הסמכות לפסול חוקים, הוא לקח אותה לעצמו מאז המהפכה החוקתית.
מה קשר פסקת ההתגברות? למעשה בישראל קיימת כבר פסקת התגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. היא נחקקה בשנת 1994, לפי פסקת ההתגברות הזו, הכנסת יכולה להתגבר על פסיקות בג"ץ ברוב של 61.
איך חוקי היסוד נפגעים? המהפכה החוקתית כולה נשענה על התפיסה שחוקי היסוד הם החוקה של מדינת ישראל ולכן כשבית המשפט פסל חוקים הוא עשה זאת כי הם עמדו בסתירה לחוקי היסוד.
בית המשפט העליון פועל מכוח חוקי היסוד, הוא פוסל חוקים מכוח חוקי היסוד- והיום הוא גם מתחיל להרשות לעצמו להתערב בחוקי היסוד עצמם, בית המשפט העליון משנה את חוקי המשחק תוך כדי משחק.
מה הרפורמה מציעה?
פסילת חוק: כדי לפסול חוק יחויב בית המשפט העליון להתכנס בהרכב מלא של 15 שופטים, כדי למנוע השפעה על התוצאה באמצעות בחירת הרכב שופטים. כדי לפסול חוק יידרש רוב של 12 שופטים מתוך 15.
פסקת התגברות: אם בית המשפט העליון פוסל חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש לזמן קצוב, ברוב של 61 חברי כנסת.
אם בית המשפט העליון פסל את החוק פה אחד, הכנסת תוכל להפעיל את פסקת ההתגברות רק בכנסת הבאה ולא ישר.
חוקי יסוד: לפי הרפורמה, בית המשפט העליון לא יוכל לדון בחוקי היסוד.
אין מדינה דמוקרטית נוספת שבה הוכרזה סמכות של בית המשפט על החוקה עצמה.
עילת הסבירות:
מנגנון שבאמצעותו בית המשפט מקבל החלטה במקום נבחרי הציבור ללא בסיס חוקי, כל החלטה של גורם ממשלתי יכולה להתהפך בבית המשפט גם אם היא חוקית לחלוטין, רק בשל העובדה שהשופט חולק על ההחלטה עצמה. המצב מגיע עד לכדי כך שבו דעה של שופטת מחוזית בתל אביב גברה על כל מדיניות ההגירה של שרת הפנים שפעלה על פי חוק,
לבית המשפט תפקיד חשוב מאד: לתת מענה במקום שבו הרשויות פעלו שלא כחוק, מחוץ לגדר סמכותן, משיקולים זרים, או מאפליה.
אולם הוא מעולם לא קיבל סמכות להחליף את שיקול דעתן של רשויות השלטון האחרות.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לבטל את עילת הסבירות, ככה שופטים לא יוכלו להחליף את שיקול הדעת של מי שבידו הסמכות החוקית לקבוע מדיניות ועליו האחריות לממשה,
העילה פוגעת בוודאות המשפטית ויוצרת פסיקה לא עקבית, אמון הציבור בבית המשפט נסדק ויורד,
בית המשפט המשפט ימשיך לבצע את תפקידו החשוב שהוא לפקח על עבודת הממשלה ולבקר אותה באמצעות הכללים הקיימים:
חוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים.
יועצים משפטיים:
ליועץ המשפטי לממשלה יש היום כוח מופרז וחוות דעתו היא לא עצה או דעה, אלא ממש החלטה.
כך, כל החלטה בממשלה או הצעת חוק ממשלתית עוברת לאישורם של היועצים המשפטיים,
היועצים בוחנים את הצעת החוק ולבסוף מחליטים מה יהיה דינו של החוק,
ביחס לכל החלטת ממשלה הם בוחנים האם היא "סבירה" בעיניהם, ולא רק האם היא חוקית.
הם יכולים למנוע חקיקה, למנוע החלטות, לרוקן חוקים מתוכן ולסכל מדיניות. זאת כמובן מבלי שניתנה להם הסמכות החוקית לכך מראש.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לעגן את מעמדו של היועץ בחוק, דבר שלא קיים היום. הרפורמה גם מבקשת לקבוע כללי ברוריםת הרפורמה קובעת גם שהיועץ, כשמו כן הוא, יהיה יועץ.
בעצם הרפורמה לא מחדשת דבר, אלא חוזרת אל עמדותיהן של ועדות שמגר ואגרנט (https://www.archives.gov.il/archives/archive/0b07170680025672/file/0b07170680912926)
(https://www.intelligence.org.il/?module=articles&item_id=17&article_id=245&art_category_id=14)
שגם סברו שהממשלה יכולה לפעול בניגוד לחוות דעתו של היועץ.
אם מישהו יתקוף את החלטת הממשלה בבית המשפט, השופטים יבחנו את ההחלטה, את הטענות ואת המצב המשפטי, ויפסקו את הדין.
באותו הנושא: