תמיד התחושה שמלווה אותי שלא משנה מה, אף פעם לא אמצא חברה טובה, אמיתית, מפרגנת שרוצה בטובתי ואני בטובתה

כנראה שרק אצל דתיים יש את התמימות והפשטות בחברות ככ טובה ועמוקה

את לא מבינה, בחיים לא הזדהיתי עם המחשבה הזאת כל כך כמו שאני עכשיו

וואו אני כל כך מזדהה
אצלי כולן בסוף יצאו קנאיות ורעות שריכלו עליי

^אני בוכה מה קשור דתיים? תאמיני לי שגם אצל דתיים החברויות אותו דבר כמו חילונים

ממש ממש לא
אצל דתיים יש ערכים.
אין קנאה ודברים חיצוניים

^יכולה להגיד לך שאני דתייה ויש ה מ ו ן קנאה בלי קשר לחילונים או דתיים זה בני אדם ובין בני אדם תהיה קנאה לא משנה באיזה תחום.. כמובן שיש ערכים אבל אני לא חושבת שזה שמישהו דתי אומר שהחברויות שלו יותר יחזיקו מאשר מישהו חילוני, זה תלוי בבנאדם..

מסכימה איתך לגמרי שבני אדם זה בני אדם.
אבל כל הטיק טוק והאינסטגרם שיש אצל חילונים גורמים להמון המון קינאה אינטרסים וכו'..

גם פעם כשלא היה רשתות חברתיות עדיין הייתה קנאה ועדיין היו אינטרסים. אולי הרשתות החברתיות באמת מעצימות את זה אבל גם לדתיים יש אינסטגרם וטיקטוק ח ח ח אנחנו לא חיים במאדים

תגידרי דתיה

את באולפנה או תיכון?

אני באולפנה ולא הולכת עם מכנסיים ושומרת שבת וכו'
עם זאת, עדיין יש לי טיקטוק ואינסטגרם וטכנולוגיה. זה לא סותר את זה שאני דתייה

כנראה שזה באמת תלוי בית וחברה ^^
בכל מקרה מאמינה שאצל דתיים יש הרבה יותר ערכים..