אנשים שנגד תחבורה ציבורית בשבתות תסבירו לי למה.

כי הם חושבים כנראה שכולם ישמרו שבת אבל הם גם ככה לא שומרים

הם חושבים שזה שהמדינה הזו של היהודים שזה סבבה לכפות גם על חילונים, ופוליטיקאים מסכימים איתם רק בשביל שיצביעו להם

כי המדינה שלנו יהודית והיא אמורה להתנהג על פי יהדות בלי קשר למה שכך אחד רוצה.

או שמי שנגד רצח - אז שהוא לא ירצח, אבל זאת לא סיבה שהרצח יהיה לא חוקי בכלל, כי למה לבטל אפשרות לרצוח לכולם?

כי אכפת לנו מאחים שלנו שלא יכשלו בחילול שבת
וזו מדינה יהודית ותחבורה גם מורידה מאווירת השבת לאלו שכן שומרים

יום אחד בשבוע בלי תעשיה בלי עבודה בלי נסיעות יעשו רק למישהו?.
למה אנחנו מושפעים מהתרבות האירופאית וחושבים שהכל צריך להיות ולהעשות כמו הגויים ולנסות להדמות להם

^^ אם אני לא מאמין ולא מנסה אני במילא אבוד מבחינת התנך

^^^ אנלוגיה מעולה, לרצוח זה לא בסדר כי אני פוגע באדם אחר בשביל לרצות את המניעים האנוכיים שלי.
אנשים שמונעים תחבצ בשבת פוגעים בחופש התנועה שלי בשביל המניעים האנוכיים שלהם, תודה על העזרה להסביר את זה!

^^ העניין הוא שזה החופש שלי וכן לפעמים אני רוצה בשבת, אחד הימים החופשיים שלי בשבוע לנסוע למקום רחוק שלא אוכל ללכת.

אז אתה יודע מה בלי קשר לשבת לאו דווקא
איפה החופש פה? אם אתה הולך ונוסע זה לא חופש
חופש זה נטו חוסר מעש

^^^ אם אתה אבוד - אז אתה אבוד, זאת לא סיבה שבגללך המדינה גם כן תתקלקל בגללך ותהיה מדינה גויית לכל דבר.

אם אתה אומר שלרצוח - זה לא בסדר כי זה פוגע באדם אחר, אז לחלל שבת - זה לא בסדר - כי זה פוגע בכבוד ה' כי זה בא להכחיש שהוא ברא את העולם בשישה ימים ושבת וביום השביעי.

^ כן אבל בני אדם לוקחים עדיפות על חברים דמיוניים

^^^ ממתי חופש זה חוסר מעש? אני פספסתי את הנקודה שלך נראלי

^^ אבל לא מדובר פב בחרים דמיונים, ובורא עולם יותר חשוב מהבנראים שלו כי הוא הבורא והם הבנראים, אם אן הבנרא מורד בבורא - הבעיה בו, והוא צריך להיענש על זה ולא להפך.

יש סיבה שעל רצח לא מענישים במיתה חמורה כמו שמענישים על חילול שבת (סקילה).

אם להרוג מישהו היה חמור יותר על לחלל שבת (זה לא!) -אז את מי שהיה הורג את האחר -
אותו היו צריך לסקול אותו ולא את מי שמחלל שבת, אז אם אם זה הפוך - אז הקב"ה יודע מה שהוא אומר...

אתה תומך בסקילה על חילול שבת תוך שימוש במכשיר בשבת?

אני מכבד אנשים מאמינים כי זכותם אבל זה שהם חושבים שאלוהים קיים וטועים לא אומר שזכותם לפגוע בחופשים שלי, ולא אני לא עומד לריב על אם אלוהים קיים

^^ אם היינו בתקופה שיש סנהדרין, היום שאין סנהדרין זה לא רלוונטי, אבל באתי להרואת את חומרת העבירה - מה היו עושים אם הייתה סנהדרין והיו עדים והתראה קודם החילול.

^^ זה הפוך" זה שאת חושב שאלוקים לא קיים - אז אתה "טועה" (במקרה טוב שזה נדיר, כי אם לא - אז זה לא שאתה טועה אלא פשוט מכחיש כי לאדם הגיוני אמור להיות פשוט שהעולם לא נוצר לבד וכל הסדר שיש בבריאה מוכיח על מי שברא אותו), וזה לא אומר שמותר לך לכפות פגיעה בכבודו לש בורא עולם רק כי אתה מדיימן שהוא לא קיים (הוא כן).

אוקיי אבל זה אומר שהם רואים בזה דבר חמור יותר, לא שזה בפועל דבר חמור יותר.
מדינת ישראל יכולה לתת מוות בעינויים למי שמעשן וויד אבל זה לא הופך את זה לגרוע יותר מאונס אם העונש לאונס זה קנס 50 שקל

שוב אחי אני לא עומד לריב על אם הוא קיים אבל בעולם האמיתי יהיה לך מאתגר אנשים שלא מאמינים כמוך רק כי קנית שטיפות מוח שאנחנו יצרי השטן ומנסים לפגוע באלוהים או משהו

^ בסופו של דבר כבוד ה' יתברך ינצח אם תרצה או לא....

שובאחי אתה מתעצבן עליי שאני לא מכבד את אלוהים אבל אתה בטלפון או במחשב

^ ומה אתה רוצה? זה מראה שאני לא מכבד את אלוקים או שאני מגדיל כאן את כבודו?

אתה מקטין את כבודו כי אתה מנסה להצדיק חילול שבת בעזרת זה שאתה מתנגד לחילול שבת...

^ אני לא מצדיק חילול שבת (או שאתה חשוב שהיא עדיין לא יצאה?).

אהה אחי למה לא אמרת

מצרף הסבר, אולי קצת ארוך אבל מי שבאמת רוצה לדעת את הסיבה ולא סתם לריב יקרא
אני עכשיו קראתי הכל כדי להעתיק לכאן, גם אתם יכולים.

דו שיח בין משה לרוני - על המאבק למען שמירת השבת במדינת ישראל

רוני: לאחרונה נושא השבת נמצא הרבה בכותרות, אני קורא על המאבק של המפלגות הדתיות נגד חילולי
השבת. אומר את האמת: גם אני דתי ושומר שבת, אבל אני לא מבין למה צריך את המאבקים האלו. הלוא כל
אותו לשמור מרצונו? לדעתי, צריך לפעול רק בכיוון של הסברה וכדומה, אך ללא כפייה. אדם צריך לפעול לפי בחירתו והבנתו, ומה טעם לכפות על מי שאינו מבין ואינו שומר, הרי במילא זה לא יביא

משה: רוני, אשאל אותך שאלה: כיצד תתייחס לאזרח ישראלי ששורף דגל ישראל באמצע
המדרחוב?

- זה מעשה חמור מאוד. אינני יודע מהו בדיוק העונש הקבוע בחוק על כך, אבל אני יודע שזה מעשה פלילי,
והעבריין ראוי לעונש בכל חומרת הדין.

למה, רוני? האם מדינה דמוקרטית יכולה לכפות על האזרחים לאהוב אותה? מה זה כאן, רוסיה
הקומוניסטית?! מישהו יכול לחייב אותך לשיר שירי מולדת ולתלות דגל ישראל ביום העצמאות?!

- לא, אבל יש מרחק גדול בין לתלות דגל או לא לתלות, לבין לשרוף דגל בפרהסיה. זה שיש אנשים שמזלזלים
במדינה, זה חבל מאוד בעיניי, ואולי באמת אפשר לנסות לצאת בתעמולה ובהסברה, כך שלאזרחים במדינה
הזאת תהיה קצת יותר גאווה במולדת שלהם, אך בוודאי שאי אפשר לכפות זאת. אבל שברחובות העיר
בכל חומרת הדין! ישרפו דגלים - זה כבר עניין אחר, זה ביזוי המולדת, זה קעקוע הבסיס של מדינה מתוקנת, וראוי לעונשים.

רוני, קלעת בדיוק לנקודה!
במצוַת השבת ישנו דין מיוחד שאינו קיים בשאר המצוות: מי שמחלל שבת בפרהסיה (בגלוי) - דינו
כגוי לעניינים רבים: הוא אינו מצטרף למניין, יינו יין נסך ועוד. מה שאין כן מי שמחלל שבת
בביתו בצנעה, שהגם שהוא עובר עבירה חמורה מאוד, מכל מקום אינו נכנס לקטגוריה קשה זו
של "דינו כגוי". בשום מצוה אחרת לא ראינו חלוקה כזאת, אין למשל חילוק בין מי שאוכל חזיר
בביתו בצנעה, לבין מי שעושה זאת בפרהסיה.
ולמה? תקשיב טוב.
התורה הקדושה אומרת:
"...אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם.... וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ."

אומר בורא עולם: השבת היא "אות" ביני
וביניכם! שבת היא הסמל בינינו. היא אחת
משלוש מצוות המוגדרות כ"אות"
לכן חילול שבת בפרהסיה הוא כמו בגידה מוצהרת ופומבית בה', חלילה. לפחות
כמו שריפת דגל. זהו קעקוע היסוד שלנו כיהודים! ,
לכן, כל עוד אנשים פרטיים אינם שומרים תורה ומצוות, זה כואב ועצוב, ואנו מתפללים לה'
שהעם כולו יזכה - בהמוניו - לשוב לצור מחצבתו, לה' ולתורתו! ואנחנו גם משתדלים לצאת
בהסברה נכונה, ולקרב לבבות ישראל לאבינו שבשמים. אבל על "שריפת דגל", חלילה, יש לזעוק,
יש להיאבק. איך יתכן שמדינה יהודית תאפשר לרמוס את הדגל של היהדות - בפרהסיה, במרחב
הציבורי?! אני חושב, רוני, שכל מי שמזדהה עם המושג "יהודי", צריך להצטרף אל המאבק הזה!

- תראה, משה, אני אישית מסכים איתך, ובאמת גם חידדת לי נקודה חשובה מאוד. אבל אל תשכח שאנחנו
חיים במדינה דמוקרטית, ומה תעשה שהרוב כאן במדינה אינם בדעה הזאת שהצגת כאן, ואינם מבינים
את הדברים בצורה כזאת. הרי אי אפשר שהמיעוט הדתי יכפה את דעתו על הרוב! זה מה שנקרא "כפייה דתית"...

"כפייה דתית!" - רוני, הייתי רוצה להסביר לך כמה צמד המילים האלו, שכל כך הרבה נשמעות בשיח הציבורי, הן בעצם חלק
מתעמולה והסתה נגד הדת, אבל אין להן שום הצדקה!
תשמע דו-שיח מעניין בין נהג אוטובוס לאחד הנוסעים:
נהג: אדוני, אסור לעשן כאן באוטובוס!
נוסע: סליחה נהג, אינך יכול לכפות עלי אם
לעשן או לא!
נהג: אדוני, זה החוק. כיוון שהוכח שהעישון
מזיק לסובבים, נחקק שאסור לעשן באוטובוס.
נוסע: אדוני, זוהי כפייה בריאותית! בכלל, אני לא מאמין בשטויות האלו! מי שמאמין
בזה, שיסע לו באוטובוסים סטריליים עם ואקום מצידי! אין לאף אחד זכות לכפות עלי חוקים
כאלה, שאיני מאמין בהם.
נהג: אינני רוצה להתווכח איתך, זה החוק. או שאתה מכבה את הסיגריה או שאתה יורד!
אני מחכה.
נוסע: חוצפה! שערורייה! כפייה בריאותית! אני עוד אגיש תביעה בבג"ץ... איזו זכות יש
לאנשים לכפות עלי את האמונות שלהם...?!
נו רוני, מה אתה אומר על הדו-שיח הזה? מי לדעתך צודק?

-בוודאי שהנהג צודק. הייתי אומר שהנוסע הזה טועה בשני דברים יסודיים:
האחד - שהעובדה שהעישון מזיק לסובבים זוהי עובדה מחקרית מוכחת, ולא עניין של אמונה. זה מגוחך לטעון שאינו מאמין בזה...
השני - שגם אם נניח שהוא לא מאמין למחקרים או לא רוצה להאמין, אחר שזה נקבע בחוק, על פי נהלים
מקובלים, חובתו לציית לחוק הזה. זוהי כפייה חוקית מתבקשת שבעצם קיימת בכל ממסד, שאם לא כן - איש
הישר בעיניו יעשה...

זהו בדיוק!
הנקודה הראשונה הכי חשובה בעיניי, אבל עליה אדבר איתך בהמשך. כרגע הייתי רוצה להתייחס
לנקודה השנייה: כל חוק הוא בעצם כפייה. אחרת, זה לא חוק! מוזר מאוד שכאשר החוק נוגע
לעניינים דתיים, מכנים זאת "כפייה דתית". אם בנוהל דמוקרטי קבעו חוק שאין לפתוח חנויות
בשבת, איך אפשר לקרוא לזה "כפייה דתית"? זה חוק!
החוק התקבל על ידי הכנסת, הכנסת אשר נבחרה על ידי העם מחוקקת חוקים לפי הצבעת הרוב.
לכל מדינה יש צביון ייחודי משלה, רוב אזרחי ישראל מעוניינים בצביון יהודי מסויים למדינת
ישראל, ולכן כל חוקי מדינת ישראל הנוגעים לחוקי הדת, הם חלק ממערכת החוקים של המדינה,
ונחקקו במסגרת דמוקרטית!

- אז אתה בעצם אומר שלקרוא לחוקים הללו "כפייה דתית", זה כמו לקרוא לחוקים הקשורים בבריאות "כפייה
בריאותית" ולחוקי התנועה "כפייה בטיחותית" או משהו כזה...

אומר לך יותר מזה: כאשר אנשים, שרוממות החוק בגרונם, מכריזים ומעודדים שאין צורך לציית
לחוקים הקשורים בדת, כמו כמה חברי כנסת המעודדים לפתוח עסקים וקניונים בשבת, למכור
חמץ בפסח, למכור בשר חזיר וכו' - וכל זאת בניגוד גמור לחוקים הללו שהתקבלו בכנסת ברוב
קולות ובתהליך דמוקרטי כמו כל חוק אחר, האנשים הללו הורסים בעצמם את שלטון החוק
וגורמים לאנרכיה. שהרי כל אזרח יכול להחליט מחר שחוק כזה או אחר לא נראה בעיניו!

- זה באמת נכון מה שאתה אומר, לא חשבתי על זה. אבל תראה, אני מסכים איתך שכל עוד קיים חוק כזה
צריך להישמע אליו, ואין לכנות זאת "כפייה דתית". אבל אם המצב הוא שרוב האזרחים במדינה מעוניינים
לשנות את החוק ולהתיר פתיחת חנויות בשבת והפעלת תחבורה ציבורית, אז לדעתי זה נכון מאוד מצד הכנסת לשנות. מה הבעיה? למה אתם עושים מזה כזה רעש?

תאר לך, רוני, סיטואציה כזאת, שבמדינה מסויימת המוסר מידרדר כל כך, עד שרוב האזרחים
מתמכרים לסמים. האם לדעתך הממשלה צריכה להתיר צריכת סמים וסחר בסמים?

- בשום אופן! על הממשלה לפעול מתוך אחריות, ומכיוון שהיא יודעת שצריכת סמים היא מסוכנת, עליה למנוע זאת
ככל יכולתה, ואף לעשות פעולות שונות למיגור התופעה המסוכנת. אבל אני מתאר לעצמי שבמשך הזמן יכול
להיווצר מצב, שהאזרחים המעוניינים בצריכת סמים יקימו מפלגות, ואם המפלגות הללו תתחזקנה ותקמנה
ממשלה, אז הממשלה הזאת תתיר סמים, ואז - הלך על המדינה הזאת...!

אז בטח כבר הבנת למה אני מתכוון. זה שהרוב טועים ורוצים בטעות לדרוך על הדגל היהודי,
וחלילה להפר את קדושת השבת, זה עדיין לא מצדיק את הממשלה לעשות זאת. על הממשלה
לקחת אחריות לגורל של העם, לזהות היהודית שלו.
תסכים איתי רוני שהמדינה שלנו היא: א. מדינה יהודית. ב. מדינה דמוקרטית.
רצוני לומר, לפני שהיא דמוקרטית, קודם כל היא יהודית. זוהי המהות שלה, זהו היסוד שלה. זה
הדבר הכי ראשון ובסיסי כאן. הדבר השני הוא, שצורת השלטון פה היא דמוקרטית. גם אנשים לא
דתיים צריכים להודות בכך. אביא לך כאן קטע מתוך מאמרו של שמואל שניצר, העורך לשעבר
של העיתון "מעריב":

"לחילּון הגמור יש מחיר. ומי שחותר אליו, צריך להיות מוכן לשלמו... מי שדוגל בחילון
גמור, איננו סבור שאפשר לקיים את העם היהודי, גם אם ממירים את אורחותיו הישנים
במערכת אמונות מודרנית יותר. הוא פשוט סבור, שאין צורך לקיים את העם היהודי.
לדעתו, מיצו היהודים את תפקידם בעולם, בימים שבהם היו עדה דתית, ועכשיו אין להם
עוד מה לעשות בעולם. הסכנה היחידה הנשקפת כאן היא, שהאדם הדמוקרטי החדש,
שהשתחרר מכבלי העבר, ישאל את עצמו: למה עליו לשבת בארץ-ישראל דווקא? אם
הדמוקרטיה היא אידיאל, יש דמוקרטיות יותר משוכללות מן הישראלית. ואם הקידמה
וזכויות-הפרט הן אמות-המידה היחידות שיש להן עדיין תוקף, איזו סיבה יש לאדם
צעיר למסור את נפשו על קיומה של המדינה, שהיא בסך הכל עוד ארץ דמוקרטית אחת,
אבל פחות טובה מרובן? אני חושש, שבסופה של הדרך הזאת, נמצא את עצמנו גלמודים
מאד בעולם, המגלה דבקות עקשנית בעברו ובמורשתו התרבותית. שום עם איננו סבור,
שמפני שהוא דוגל בדמוקרטיה, אין לו צורך בזהות לאומית משלו, ואין לו חפץ בנכסי
עברו. כבודה של הדמוקרטיה במקומה מונח. היא פותרת בעיות רבות, בתחום הפוליטי -
ללא צל של ספק. אבל אין בפיה תשובה על השאלה 'מי אנחנו?' ומתוך מה צמחנו? ולאן
תוליך אותנו דרכנו המיוחדת? על אלה נצטרך לתת תשובות יהודיות, בלבטים קשים
ובוויכוחים סוערים אם קיומנו וייחודנו יקרים לנו."

- אתה באמת מצפה שהממשלה תקבל את התפיסה הזאת?

אני מצפה מאוד. וכדי שתבין, בוא נרחיב קצת על עניין הקמת המדינה.
לפני כ-70 שנה, קמו והתחברו להם אנשים מכל מיני מדינות, בעלי שפה שונה, מנטליות שונה,
צבע עור שונה. מה גרם להם להתאחד יחד? עצם היותם יהודים. מה זה בעצם, "יהודים"? איזו מין
תכונה היא זאת? אולי מדובר בצבע עיניים מסויים? אולי זו תכונת אופי? אולי זהו כינוי למעמד
חברתי מסויים, או לאיזה כשרון אומנותי כלשהוא?
לא. יהודים הם צאצאי אברהם, יצחק ויעקב, שניתנה להם תורה בהר סיני, והם שמרו עליה דור
אחר דור. מי שמכיר הגדרה השונה במהותה מזו, שיגיד.
חידת קיומו של העם היהודי היתה כסוד ופלא בעיני היסטוריונים והוגי דעות גויים. אביא לך שני
קטעים קטנים:

הסופר והוגה הדעות הרוסי לב טולסטוי:
"מה זה יהודי? שאלה זו כלל אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. הבה
נראה איזה מין יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי עולם וכל העמים העליבוהו
ודיכאוהו וגירשוהו ורמסוהו, רדפוהו, שרפוהו והטביעוהו; והוא, על אפם וחמתם,
ממשיך לחיות ולהתקיים. מה זה יהודי? - שלעולם לא הצליחו לפתותו בשום
פיתויים שבעולם, שמדכאיו ורודפיו הציעו לו רק להתכחש לדתו ולנטוש את
אמונת אבותיו. יהודי - הינו סמל הנצח, הוא זה שלא יכלו להשמידו, לא טבח
ולא עינויים. אש וחרב האינקוויזיציה לא הצליחו להכחידו. הוא אשר ראשון בישר
דבר ה', הוא אשר זמן רב כל כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה. עם
כזה אינו יכול להיעלם. יהודי הינו נצחי, הוא התגשמות הנצח."

הפילוסוף הנודע ז'אן פול סארטר:
"אינני יכול לשפוט את העם היהודי על פי הכללים המקובלים של ההיסטוריה
האנושית, העם היהודי הוא משהו מעבר לזמן. קיומו של העם היהודי אינו כמו
הקיום של כל עם אחר. זוהי עובדה, הנחת יסוד"

ואגב רוני, אני חייב להראות לך את הפסוק מהנביא, המבטיח מראש שעם ישראל לא יאבד אף
פעם מן העולם. הוא תופעת טבע. כמו שיש שמש ויש ירח, כך ישנם ויהיו תמיד בעולם יהודים.
הנה כך אומר הנביא ירמיהו: "כֹּה אָמַר יְהוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם יְהוָה גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים."
אספר לך גם, רוני, מה ששמעתי מפיו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, אודות ביקורו
ברוסיה ופגישתו עם הנשיא פוטין. הנה ציטוט מדבריו:
"לפני למעלה משנה הזמינו אותי לבוא למוסקבה ברוסיה. היה שם כנס רבנים, שלוש מאות
רבנים, ומסרנו שם שיעור. אחר השיעור הלכנו, קבוצת רבנים, לפגישה עם פוטין, נשיא רוסיה.
היה אתי הגאון רבי ישראל מאיר לאו, הרב הראשי של ת"א, ועוד כמה רבנים. חשבנו שזו תהיה
פגישה קצרה, נלחץ ידים, ונברך איש את רעהו, אבל הוא ישב אתנו, פוטין, שעה ורבע. ורוב הזמן
הוא דיבר. הוא אוהב לדבר. הרבנים לא יודעים רוסית, והוא לא יודע עברית, והיה שם מתורגמן
מהשגרירות, הוא תרגם לרבנים מה שאומר פוטין. פוטין הרחיב וסיפר על תרבות יון, והוא מתאר
לי, איזה חכמה, איזה שכל. תראה מה היתה תרבות רומא, פילי
מלחמה, טנקים... - מתאר. הוא יודע לתאר טוב, מה זה תרבות
מצרים... כישופים... וגם מה זה תרבות של העם היהודי...
הרבנים לא הבינו, בשביל מה הוא אומר את כל זה,
האם יש כאן שיעור בהיסטוריה? פתאום פונה אלינו
פוטין, בחדות, ושואל: כל התרבויות כולן נשכחו, מי
מכיר היום תרבות יון? מי מכיר היום תרבות רומא?
תרבות מצרים? מי מכיר אותן? התרבות של העם
היהודי נשארה! אולי תסבירו לי, למה אתם נשארתם
והכל נמחק? ומיד הוא השיב בעצמו, ואמר: 'אתם
נשארתם, העם היהודי, בזכות הרבנים שלכם והתורה
שלכם'! תראו רבותי, הוא נשיא גוי, לא יהודי. שום גיור
הוא לא עבר... ותראו, אפילו אחד כזה שהוא גוי, יודע
ומבין, מה שמר על עם ישראל כל הדורות - רק הרבנים והתורה.

סיפרתי את זה לראש הממשלה, והוא אמר לי, אני נוסע שבוע הבא לרוסיה, ואני מבטיח לך שאני אומר את המסר הזה לפוטין. הוא התפעל מזה מאד.
זה מוסר השכל בשבילנו, שמה ששמר עלינו זה התורה הקדושה". עד כאן דברי הרב שליט"א.
הלאה, רוני, בוא נחזור להקמת המדינה. אז קמו
היהודים, ורצו להקים מדינה. צריך בשביל זה חבל
ארץ, נכון? אז איפה? אולי באוגנדה? אולי באוסטרליה?
אולי ביערות העד של אוקראינה? או אולי נמצא
איזו פינה שקטה בג'ונגלים באפריקה? לא. עינינו היו
נשואות דווקא אל "ארץ ישראל"! הארץ המובטחת, הארץ
הקדושה, שאבותינו ואבות אבותינו תמיד חלמו וערגו אליה.
ארץ שהתורה אומרת עליה: "אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה."
זו ארץ שההשגחה האלוקית חופפת עליה באופן מיוחד.
נמשיך. קמו יהודים ורוצים את ארץ ישראל. שירצו, מי שאמר שיתנו להם? הרי הפלסטינים כבר
יושבים כאן מספר דורות ומהווים את רוב האוכלוסייה, המנדט הבריטי שולט, ולפניו התורכים.
באיזו זכות היהודים באים לדרוש את הארץ?

"ועדת פיל" דנה בשנת תרצ"ז (1937) ב"תכנית החלוקה" של ארץ ישראל. דוד בן
גוריון נשאל על ידי יושב ראש הוועדה הלורד פיל, אם ברשותו קושאן (שטר
בעלות) המוכיח שעם ישראל הוא בעל הבית של ארץ ישראל. בן גוריון נטל את
התנ"ך שהיה מונח על השולחן ואמר: "רבותי, זה הקושאן שלנו על ארץ ישראל. מסמך
לא פחות חשוב מפיסת נייר עליו חתום פקיד הטאבו. זהו מסמך הכתוב בספר
הספרים, ובו ניתנה הארץ לאבי האומה - אברהם אבינו".

מיד לאחר קום המדינה, הכריז דוד בן גוריון בעצרת האו"ם, שלפי התורה, מדינת ישראל שייכת
לעם היהודי. ואפילו הביא ציטוט מרש''י בתחילת חומש בראשית: "שאם יאמרו אומות העולם
לישראל - ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב''ה
היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
עכשיו רוני, אתה מבין מה קורה כאן? התקבצנו כולנו כי אנו י-ה-ו-ד-י-ם. דרשנו את חבל הארץ
הזה דווקא, משום שהוא מובטח לנו ב-ת-ו-ר-ה. קראנו למדינה מדינת י-ש-ר-א-ל, שם כה קדוש
המייחס אותנו לאבות האומה. ועכשיו - מה?? להשליך הכל?! לרקוד על כל החתונות - ולבסוף,
לתת בעיטה לכלה?!
בוא נחשוב על זה, איך שבכל ארצות הפזורה שמרנו על השבת במסירות נפש. וכאן, בארמון של
המלך, במדינת היהודים, כאן - נרמוס את הדגל?! ועוד באופן ממסדי, בפרהסיה?! נבעט בפומבי
בקדוש וביקר לנו?! אז מה אנחנו עושים כאן בעצם?! לשם מה באנו לכאן מכל הארצות?! ככל
הגויים בית ישראל?!


"כאשר נטלה המדינה לעצמה את השם 'ישראל', קיבלה על עצמה אחריות גדולה וכבדה כלפי
התוכן המקורי-היסטורי של המושג ישראל. אם מדינת ישראל רוצה להיות ראויה לשאת את
שמה הגדול, ולא לרוקנו מתוכנו המקורי או סתם לזייפו, ודאי שהיא חייבת לדאוג ולעשות למען
שמירתו וטיפוחו של הצביון הלאומי ההיסטורי של עם ישראל, על ידי קביעת מסכת יחסים
ונימוסים ומנהגים בעלי אופי יהודי ישראלי מקורי, שרישומם יהיה ניכר בעיקר בכל ענפי החיים
הציבוריים במדינה... לא יתכן להעלות על הדעת שתקום מדינה של יהודים, בארץ ההיסטורית
שלהם, ותיטול לעצמה את השם ההיסטורי המקודש "ישראל" - ותרשה לעצמה להתכחש
לשם ישראל ותוכנו, עד כדי התנערות מכל התוכן הלאומי ההיסטורי של העם. הן זה יהיה
הנורא מכל הזיופים שנעשו אי-פעם בעולם"! (אל המקורות א 225)

אתה מבין, רוני? אני כן מצפה וסובר שהממשלה צריכה לקחת מינימום של
אחריות על הזהות שלנו כיהודים. עליה לכבד את ערכי ישראל, ולהשתדל ככל
יכולתה להביא גם את העם לידי כיבוד ערכים אלו, גם אם לצערנו רבים
מן העם רוצים בטעות אחרת.
ואומר לך יותר מזה. נכון שהסקרים הראו שאחוז די גדול מהעם
מעוניין, שה' ירחם, בפתיחת חנויות ובהפעלת תחבורה ציבורית. אבל
מנגד, ישנם נתונים רבים הרבה יותר, המראים את הקשר החזק של
רוב העם למסורת היהודית. לפי נתוני הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה 2017 ,רוב העם (56%) הינו "מסורתי"
ומעלה (9% חרדים. %11 דתיים. %12 מסורתיים דתיים. %24 מסורתיים, לא כל כך דתיים. %44לא דתיים \ חילונים)

והנה עוד מבחר נתונים מן הסקר המפורסם
של מכון גוטמן - המכון הישראלי לדמוקרטיה:

%94%-90 סבורים שחשוב לערוך את הטקסים היהודיים המרכזיים במעגל החיים: ברית מילה,
שבעה, בר מצווה וקדיש אחרי ההורים.
%80 מאמינים כי יש אלוקים, וכי יש גמול למעשים טובים.
%70 מאמינים כי העם היהודי הוא העם הנבחר מכל
העמים, והתורה והמצוות הן ציווי אלוקי.
%76 אוכלים בביתם אוכל כשר.
%66 מדליקים נרות שבת.
%60 עושים קידוש בשבת.
%67 אינם אוכלים חמץ בפסח.
%68 צמים בכיפור.
%61 סבורים שמדינת ישראל צריכה לפעול לכך
שהחיים הציבוריים יתנהלו בה על פי המסורת.

מתוך הודעה שמסר מכון גוטמן לעיתונות בעקבות מחקריו: "אין יסוד לרטוריקה המקטבת את
החברה הישראלית לדתיים וחילוניים. לחברה הישראלית נטייה חזקה למסורת, וככל שהדבר
נוגע לשמירת מצוות, קיים רצף מה"מקפידים לשמור" מצוות ועד ה"כלל לא שומרים", ולא הפרדה
חדה בין מיעוט דתי לרוב חילוני. יהודי ישראל מרגישים מחוייבות רבה לאופייה היהודי של
החברה הישראלית, הם מאמינים שיש לכבד את המסורת בחיים הציבוריים".

האם אתה שם לב, רוני, שבעצם מרבית מן העם חיים בקונפליקטים רציניים? מאמינים בה',
יודעים שיש שכר ועונש, יודעים שהתורה היא אלוקית, אך אינם מנהלים את אורח חייהם בהתאם.
וכמו כן, סוברים שהמדינה צריכה לפעול לכך שהחיים הציבוריים יתנהלו בה על פי המסורת,
ובכל זאת מעוניינים בפתיחת חנויות (ולדעתי האישית, זוהי במידה רבה תוצאה של הטפה מתמדת
בעיתונות ובתקשורת נגד "כפייה דתית").
מה שרציתי להגיד לך בזה: שהרצונות של העם הם פעמים רבות נקודות חולשה. כמו התמכרות
לסמים: מבינים שזה שלילי ומזיק, ובכל זאת רוצים!
הממשלה היא שצריכה לקחת אחריות ולומר: לא! לא צורכים סמים! לא מחללים שבת בפרהסיה!
מדינת ישראל אינה נותנת את תמיכתה לביזוי הדגל היהודי!
הלוואי שהממשלה היתה מחזקת יותר את שמירת התורה והמסורת. אבל לפחות לפחות שתשמור
על המצב הקיים, המגדיר מינימום של זהות יהודית למדינה.

- משה, אני שומע בדברים הללו את הכאב שלך ובעצם את הכאב של עם ישראל. חידשת וחידדת לי נקודות
חשובות, שמעוררות גם בי איזו זעקה פנימית! אני חושב שאם אני למשל הייתי בממשלה, הדברים הללו היו
בהחלט משכנעים אותי לפעול יותר למען שמירה על ערכים יהודיים.
אבל משה, בוא נהיה יותר מציאותיים. המציאות היא שהממשלה כיום מורכבת גם ממפלגות אנטי דתיות, לתקשורת יש כח רב, והבג"ץ - שלא לדבר... זו המדינה, מה לעשות, ובה אנחנו חיים. וכמו שאמרתי לך כבר בהתחלה, הם לא רואים את זה ככה כמו שאתה מבין ומסביר לי.

אז כאן אנחנו צריכים לחזור למדינה שצורכת סמים. אתה יודע מה קרה שם? בדיוק מה שתיארת לפני כן. העם המכור לסמים הקים מפלגות, המפלגות הללו קיבלו הרבה מנדטים, היה להם כח השפעה רב מאוד בממשלה, וכבר הגישו הצעת חוק להסרת ההגבלות על סחר בסמים... מנגד, היתה במדינה הזאת קבוצה בשם "אל-סם", שפעלה בכל כוחה לגמילה מסמים, הקימה מועדוני גמילה, הפיצה חומר הסברה וכו', ואף הקימה מפלגה. מפלגת "אל-סם" התנגדה מאוד להצעת החוק המדוברת, הקימה קול זעקה ואיימה על פרישה מהקואליציה. התחיל בלאגן שלם בכל המדינה...
צורכי הסמים הכרוניים קמו נגדה וצרחו על כפייה, העיתונות והתקשורת, שרוב אנשיה גם הם היו צרכני סמים, יצאו עליהם בלינץ'. האזרחים כבר התחילו להרגיש שמנסים לכפות עליהם והביעו
מחאה... ורבתה הבוקה והמבולקה... והכל כמובן בגלל מפלגת "אל-סם" הקיצונית שמנסה לכפות את דעותיה על העם!
אז מה אתה אומר, האם מפלגת "אל-סם" צריכה לקפל רגליים ולעזוב את המאבק?


- מה פתאום. היא צריכה להמשיך להילחם ככל יכולתה. זה תפקידה, ובזה היא בעצם יכולה אולי להציל את
המדינה.
אבל תשמע משה, הבנתי שמבחינתכם, אתם מפלגת "אל-סם" המהוללה, הרואה חובה לעצמה להציל את
המדינה מרדת שחת. ובכל זאת ההשוואה הזאת קצת צורמת לי. אני חושב שבכל זאת יש הבדל בין צריכת
סמים לבין אי שמירת מצוות. הנזק של צריכת סמים הוא עובדה מציאותית ברורה ומוכחת, ולכן על המפלגה
הזאת להיאבק בכל כוחה. אבל שמירת מצוות - זה עניין של אמונה דתית. איך אומרים? איש באמונתו יחיה...

רוני, אנחנו חוזרים עכשיו גם לנוסע ההוא שטען, אני לא מאמין שהעישון מזיק לבריאות הסובבים,
מי שמאמין לזה, שיחיה באמונתו... זוכר? מה שאני רוצה לומר לך עכשיו זה שיש כאן תפיסה
מאוד מוטעית. חובת קיום התורה והמצוות אינה עניין של "אמונה", במובן שהעולם מבין זאת.
החיוב הזה מוכח בהוכחות לוגיות חותכות. כל אדם יכול לחקור זאת בשכלו ולהגיע להכרה שכלית
ברורה. כמו שאומרת התורה: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ.".
התורה אינה מתבססת על אמונה אישית של כל אחד, אלא על ידיעה אבסולוטית והכרה שכלית
ברורה לגמרי. (ה"אמונה" היא השלב השני, שבה האדם כביכול "מתאמן" להשיב אל הלב את הידיעות השכליות
שלו ולפעול לפיהן. כמו שאומרת התורה בהמשך: "וידעת היום והשבות אל לבבך", השלב הראשון הוא "וידעת",
הכרה שכלית ברורה, אך לאחר מכן צריך גם להשיב את הדברים אל הלב כדי שנצליח לפעול לפיהם). כל מה
שכתוב בתורה, שעם ישראל מחוייבים לשמור את התורה והמצוות, והנזק העצום באי קיום המצוות
וכו' - אלו הן עובדות ברורות הניתנות להוכחה, לא פחות בכלל, ואף הרבה יותר, מזה שהעישון
והסמים מזיקים לבריאות.

- אם אלו הן עובדות כה ברורות, איך יתכן שרק חלק קטן מהעם יודע זאת?

זהו באמת מצב אומלל. רוני, אתה יודע שהראש היהודי היה מאז ומעולם ראש חזק. וכל
גדולי הראשים היהודיים, הכל כך אינטלקטואליים, בכל
הדורות, הבינו זאת גם הבינו, וחיו וגם מתו על
האמת הזאת! רק כיום נוצר ה"חידוש" המצער
הזה...
כמו שאמרתי, זו אמת שניתנת להוכחות ברורות.
אבל קל גם להתעלם ממנה, מפני שאיננו רואים
תוצאות מיידיות ומוחשיות. הקב"ה בדרך כלל אינו
נותן שכר ועונש מיידיים, וזאת כדי להותיר מרחב
של בחירה חופשית ביד האדם. לכן ישנם הרבה
שבהחלט יודעים, אך מתעלמים (תציץ שוב בסקרים
של מכון גוטמן). וישנם כאלה שמפחדים לבדוק
ברצינות, כי חוששים שזה יחייב אותם לעשות
שינוי בחייהם. וישנם גם כאלה שאינם יודעים
כלל שעליהם לבדוק, מה שנקרא בלשון חכמינו
"תינוקות שנשבו".
אדרבה, אני קורא מכאן לכל מי שהאמת חשובה
לו, שיחקור, שישאל, שיבקש את האמת. יש היום
סמינרים וארגוני הסברה רבים. כל אחד יכול
לבדוק בעצמו. למה לו לחיות בספקות ולהעביר
את החיים מבלי ידיעה ברורה מה תכליתו בעולם?!
ואחרי שאנו יודעים שזו אמת ברורה ומוצקה,
האם אתה מסכים איתי רוני שזה כבר בעצם
לא משנה רוב או לא רוב, אלא: אמת או לא
אמת; טובת העם או לא. ועל זה אנו רואים חובה
להיאבק!
ההיסטוריה מלמדת, שבכל פעם שלצערנו היהודי "שוכח" את יהדותו ומתכחש לעברו, אזי משמים
דואגים לעורר אותו, על ידי צרות ואויבים המזכירים לנו את עובדת היותנו יהודים ואת תפקידנו
האלוקי.


רוני, הייתי רוצה להביא בפניך עוד נקודה בעניין המאבק למען שמירת השבת. נקודה שולית יותר
אומנם, אבל גם חשובה: הערך החברתי-סוציאלי.
יום מנוחה הוא עיקרון חברתי שהגיע לעולם בזכות השבת שלנו היהודים, ומקובל כמעט בכל
העולם. פתיחת חנויות בשבת (חלילה!) פוגעת בכך מאוד. סוחרים רבים, דתיים וחילוניים, נאבקים
על הזכות הזו, לשבות ממלאכה, לנוח ולהיות עם משפחתם.
אביא בפניך דוגמא מהקניון בכפר סבא שבו נלחמו ''שוחרי החופש'' על מנת להתיר לפתוח
אותו בשבת. אולם הסוחרים עצמם, למרות היותם חילונים, חשו נפגעים מכך, והתמרמרו על כך
שהעירייה לא אוכפת את חוקי העזר העירוניים האוסרים לפתוח חנויות בשבת.
להלן כתבה מתוך העיתון המקומי בכפר סבא:
"מרד סוחרי ויצמן"
"לאחר ההפגנה ההמונית בכיכר העיר ביום השבת האחרון החליטו השבוע סוחרי רחוב
וייצמן לקחת את העניינים לידיים. עם עצומה החתומה בשם מאות בעלי חנויות רחוב
וייצמן ניגשו לחברי מועצת העיריה בבקשה לעזרה באכיפת חוקי העזר. לחברי המועצה
שביקשו דיון דחוף בנושא, נקבעה פגישה לשבוע הבא. בינתיים, עוד שבת בקניון, עם
המבקרים ועם המפגינים.
סוחרי רחוב וייצמן בראשותם של דדי רהב ודינה אונרייך החתימו עצומה, עליה חתומים
מאות סוחרי וייצמן, הקוראת לבכירי העירייה לאכוף את חוקי העזר העירוניים. רהב ואונרייך, בשם הסוחרים, מאיימים כי באם לא ינקטו צעדים משמעותיים לאכיפת החוק
יחלו בצעדי מחאה כגון אי תשלום מיסי הארנונה. לטענת רהב: "ביום חמישי הקרוב
נקבעה לנו שיחה עם סגנית ראש העיר, רינה פז. אנחנו מתחילים תהליך הידברות בנועם,
אם זה לא ילך ננקוט בצעדי מחאה חמורים. לא נבחל בהפגנה מול ביתו של ראש העירייה,
יצחק ולד, ואף נפתח לו דוכן מול מרפסת ביתו בשבת! נראה אז איך הוא ירגיש. אם שום
דבר לא יעזור, נגיע לעימות גם עם בעלי החנויות במתחם הקניון. אני לא דתי אמנם,
אבל לא רוצה להיות משועבד לעבודה בשבת, והם גוררים אותנו לזה. בחו"ל מתייחסים
ליום המנוחה כמו שצריך! אנחנו בודקים כרגע משפטית אם אנחנו יכולים לפנות לבג"ץ
בנושא. לא נוותר! אני רוצה לנוח ביום השבת, ואף אחד לא יגיד לי "אז תנוח", כי אם אני
אנוח ואגיע ביום ראשון לחנות שלי, אז אין לי עבודה!"

והנה כתבה נוספת (אתר הידברות | נעמה גרין | ה' אב התשע"ה | 15.07.21 ):

"הכירו את האנשים שינסו לחייב עסקים לסגור בשבת"
"אני זועק את כאבי כמקופח", אמר מייסד "קופיקס" ו"סופר קופיקס".
אנשי עסקים, דתיים בחלקם, הקימו התארגנות במטרה לכפות סגירת עסקי מסחר
בשבתות. ההתארגנות, הקוראת לעצמה "קואליציה לשבת שוויון", הוצגה אתמול
במסיבת עיתונאים שקיימה בבית סוקולוב בת"א.
חברי הקואליציה התאחדו לפעילות משפטית וציבורית משותפת על מנת לאפשר יום
מנוחה בשבת. בין המהלכים שהקואליציה מקדמת הוא קידום שינויי חקיקה על מנת
לקבוע באופן מובהק כי על פעילויות מסחר להיות סגורים בשבת.
אחד מחברי הקואליציה הוא אבי כץ, מייסד קופיקס וסופר קופיקס. גם יהודה לניאדו,
מנכ"ל רשת סופרמרקטים "אושר עד", חבר בקואליציה. בקואליציה חברים גם שמות
מפתיעים יותר: צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, ויאיר קורח, יו"ר
התאחדות הסוחרים. בנוסף נכחו בעלי עסקים קטנים מראשון לציון, אשדוד, באר שבע
ותל אביב.
אבי כץ, חבר הקואליציה, אמר "אני זועק את כאבי כמקופח. הקואליציה הזו היא
התארגנות של אנשים שנושא המנוחה בשבת כואב להם, פוגע בהם ולכן אנו פועלים
בעניין. התארגנו לקואליציה כדי לומר 'די לקיפוח'. אנו נאבקים על קיפוח במספר
מישורים, הסוציאלי - ישנם גורמים שתוך כדי הסתתרות מאחורי ערך הפלורליזם
מעסיקים עובדים זרים שנאלצים לעבוד 7 ימים בשבוע.

- אני לא בטוח שהסוחרים הללו צודקים במאבק שלהם. הרי הם אינם הרוב של האוכלוסייה. ואם רוב
האוכלוסייה רוצה חנויות פתוחות, יש להתחשב בדעת הרוב.

אינני מסכים לזאת. האם לדעתך מוצדק להעביד אפילו נניח 20-10 אחוז מהאזרחים בישראל
בשבת, עבור נניח 60 אחוזים שמעוניינים בחנויות פתוחות?

- לא. אבל לא מדובר באחוזים כאלה. סך הכל הדיון כרגע, אם אינני טועה, על פתיחת 160 מרכולים בתל אביב.

נו, גם אתה וגם אני מבינים שזהו פתח, זו פירצה. ירידה
במדרון מתחילה מצעד אחד לא זהיר. לאחר מכן זה כבר
מאבד שליטה

- נכון. האמת היא שאם אני מנסה לחשוב על זה כמה
צעדים קדימה, אני מבין שבאופן אוטומטי המעגלים הולכים
ומתרחבים. אם עוד 100 עסקים פותחים, זה אומר שעוד
נניח 300 עובדים צריכים להגיע לעבודתם. ועוד הרבה קונים
מגיעים. צריך תחבורה לכל אלו, נכון? אז כבר נהיה צורך
ביותר תחבורה ציבורית ותחנות דלק. גם התחרות גוברת,
עסקים מתחרים חשים אילוץ לפתוח אף הם, וזה אומר עוד
עובדים, ושוב המעגל גדל... וערים נוספות נדבקות בכך
קשה לזהות כי זהו בעצם יום מנוחה. ומצטרפות אף הן למחול... לא יארך הזמן עד שיהיה קשה לזהות כי זה עוד יום מנוחה.


בדיוק כך. ישנה כאן פגיעה של ממש במנוחה של ציבור גדול. אותם שמכנים את עצמם ''שוחרי
החופש'', במקום חופש - גורמים לעבדות! במקום שהסוחרים ינפשו וינוחו בחיק המשפחה יום
בשבוע, הם מכריחים אותם לפתוח עסקים בשבת ולהפוך לעבדים כל השבוע, ללא מנוחה.


מתוך מכתב של התאחדות הסוחרים בתל אביב, בעקבות פסיקת בג"ץ להתיר פתיחת
המרכולים בתל אביב | ח' באייר תשע"ז, 17.05.04:

"פסק הדין מהווה חקיקה שיפוטית קיצונית, המשנה סדרי עולם, ועומד בסתירה
מוחלטת לכל ההלכות שנקבעו בכל בתי המשפט ולמצב המשפטי השורר הידוע
והרווח, מאז קום מדינת ישראל ועד הנה.
משמעות פסק הדין היא ריסוק עקרון יום המנוחה השבועי שהוא ערך חברתי
כלכלי אוניברסלי שאינו שנוי במחלוקת, ונועד בעיקרו להעניק הגנה לחלשים
בחברה. ערך זה משמעותי במיוחד במדינת ישראל.
ההיסטוריה והספרות היהודית רצופות מקרים רבים לאין ספור שבהם יהודים
נאלצו לסבול חרפת רעב, אך ורק משום שביקשו לשמור על הציווי הרביעי בעשרת
הדברות, העוסק בשמירת השבת. הדברים התרחשו לא רק בארצות טוטליטריות,
אלא גם בארצות נאורות כמו ארצות הברית. שם, במאה הקודמת, איבדו יהודים
את פרנסתם, משום שנדרשו לבחור בין עבודה בשבת ובין שמירה על ערכיהם.
משקמה מדינת ישראל נראה היה, שלפחות לסוגיה זו נמצא פתרון. לא עוד מצב
בו יהודים נאלצים לאבד את פרנסתם, רק משום שהם מעוניינים לכבד ולהוקיר
את השבת ולנוח בה, למותר לציין לעניין זה, שהשבת היא אחת התרומות התרבותיות החשובות ביותר
שהיהדות תרמה לאנושות.
עמדה זו, שהייתה ברורה למייסדי המדינה ומקימיה, באה לידי ביטוי הן ככלל
במגילת העצמאות, והן בפרט ביחס לשבת, כאשר סעיף 18,א,א בפקודת סדרי
השלטון והמשפט, תש"ח-1948 ,שקבע, כי "מנוחה שבועית" ביחס ליהודים היא
בשבתות ומועדי ישראל, היה דבר החקיקה הראשון שחוקק עם קום מדינת ישראל.
ראשי המדינה היהודית החדשה לא הסתפקו אף בכך, אלא החלו את החוק
רטרואקטיבית לשעת ההכרזה על המדינה, כדי לשוות לו ערך סמלי"...

רוני, אחר שאנו יודעים שהאמת אתנו - כי זו האמת של תורתנו תורת אמת, והמאבק הוא מאבק
לטובת העם, לטובת זהותנו ועתידנו, וגם לטובת הערך החברתי-כלכלי, האם גם אתה מצטרף
למאבק שלנו, למען השבת בישראל?

- מצטרף!



מקור: "השבת בהלכה ובאגדה" - עיין ומצא נחת.

אני לא קורא את כל זה אבל שוב, יש הבדל בין להאמין ולחיות את החיים שלך כמו שאתה רוצה לבין לכפות את זה על אחרים, גוי תקרא לי כמה שבא לך אבל לנסות לסגור חנויות ותחבורה ציבורית זו כבר כפייה. שמעתם על חופש מדת?

^ ולאסור לעשן באוטובוס - זאת כפייה בריאותית.

קראת כל מה שהוא הביא?

^^אם היית קורא לא היית שואל...

^^אלוהים ישמור (הוא לא קיים, אבל נניח וכן באמת אלוהים ישמור) אתה משווה בין דברים שיכולים לגרום לבעיות בריאותיות לבין כפייה דתית. אנשים לא מעשנים באוטובוס ואוסרים על זה בשביל לדאוג לבריאות שלך ושל כל אזרחי ישראל כשהם באוטובוס. המוח שלך מתפקד בצורה הכי מינימלית שיש כשאתה מביא אנלוגיות חסרות לוגיקה בסיסית.

^ כי אי אפשר לבטל חוקים רק כי הם לא נראים לך כי ככה כל אחד יכול להחליט איזה חוקים לא נראים לו.

וכן, כל חוק כופה עלי משהו. אז במקרה של עישון - זה בריאות, במקרה של שבת - זה דת, ובמקרה של צבא - זה משמעת וככה כל דבר אחר.

הבעיה שרק שזה נוגע לדת - מציגים אצת זה כמשהו "רע", וזה מה שרע פה (כאילו אין סיבה לשמירת שבת...).

כאילו כל כפייה אחרת, חוץ מכפייה דתית, היא כן ליגיטימית, למרות שזה לאו דווקא כפייה דתית, אלא כמו כל חוק.

"קפייה בריעותית עכי"
תגיד, אם נחזור לתקופת הקורונה ויש לך קורונה ומזהירים אותך לא לצאת מהבית, האם זו כפייה?

^ ועוד איך כפייה... דיקטטורה ממש וסבל.

אתה יכול להשוות את זה להלכות שבת?

איך זו כפייה, שאלוהים (שוב, אם הוא קיים) באמת יעזור לי, ולך. זו לא כפייה, זו לא דיקטטורה, הרי אם תצא החוצה - תסכן חיים/בריאות של האנשים.
אביא דוגמה קיצונית; מחלה קשה יותר ומדבקת יותר בשם: "רביבוביו"
אם מישהו בא במגע/בקרבת אדם אחד, האדם האחר נדבק ומה זה יכול לעשות המחלה? מלא בעיות בריאותיות חמורות, כמו בעיות בלב, בעיות בעור, מוות וכו

ואם
היו אומרים לך
תישאר בבית
כי אתה חולה
אתה באמת חושב שזו כפייה? אתה באמת היית אומר לעצמך: "נוו כופים עליי!!!"

^ אם לא נותנים לי לעשות משהו ומשתמשים בכח כדי למנוע את זה - זה כפייה, לא מנשה אם זה נראה לך מוצדק או לא. אתה פשוט מצדיק את הכפייה הזאת כי אתה מאמין בקורונה (למרות שהיא לא אמיתית, אם עד עכשיו לא הבבת את זה. היו לך 3 שנים להבין את זה...) - אז מצדיק.

אבל במקרה של אלוקים (שבניגוד לקורונה, הוא כן אמיתי) - אתה לא מצדיק רק כי אתה כופר פה.

פשוט צביעות, וזה רק כי אתה מחזיק משהו שהוא אמת (אלוקים) כ"שקר" ומשהו שהוא שקר (קורונה) כ"אמת".

שוב כי הם חיינו אני לא עומד לקרוא את כל זה בשביל ריב בסטיפס עם אנשים שבמילא אני לא אשנה את דעתם

שמע קיפודון עזוב אנונימי הוא מקרה אבוד

^^ אז סימן שאתה לא מחפש את האמת. ולמה לך לחפש לשנות את דעתו (הוא בהחלט צודק כי לעומתך הוא מבוסס)?

^^ לפחות אני לא כבש, ב"ה.

צריך להתבטל רק למי שברא את העולם, לא לאנשים שממציאים כל מיני "מגיפות", כמו שקורונה ובלופים אחרים.

הקורונה אמיתית, לא מפתיע אותי שאתה ממכחישי הקורונה, הקורונה פשוט לא הייתה ממש מסוכנת כמו שעשו ממנה. אז תגיד לי, מה הבעיה בכפייה כזו שמסכנת את החיים/בריאות שלך ושל אחרים (כמו "הכפייה" של לא לעשן סיגריות)

מצד שני, מה כפייה דתית עושה? פוגעת בחילונים או כאלה שלא שומרים שבת ורוצים לנסוע בתחבצ בשבת.
שוב, יש הבדל בין "כפייה" בריאותית שלא פוגעת בשום דבר לבין פגיעה בבחירות ובאמונות של אנשים בגלל האמונה בדת.

אגב, האם תוכל להסביר לי את אלוהים לפי הפרדוקס האפיקוריאני? כי לפי זה - לא נראה שהוא קיים (ואם קיים, הוא או רע או מוגבל)

קיפןדון
פשוט תקרא למעלה לכל השאלות שלך יש תשובה, מלבד בקשת הוכחה לאלוקים שזה לא הדיון

מצד שני, מה כפייה דתית עושה? פוגעת בחילונים או כאלה שלא שומרים שבת ורוצים לנסוע בתחבצ בשבת."
- ממתי להציל מישהו מעבירה (והעונש שיבוא אחריה) - זה לפגוע באותו אחד?

וגם כפייה בריאותית פוגעת בחופש על אנשים, אלא אתה חושב שזה שווה (לא אגיד לך שלא).
אז כאן כאן זה שווה.

ופרדוקס הוא שטויות כי הדין העיקר הוא בעולם הבא: מי שרובו זכויות נענש פה בעום הזה כדי להיות נקי לעולם הבא ומי שרובו עיברות - מקבל כל זכרו בעולם הזה כי לא מגיע לו לקבל כלום בעולם הבא. יש בהחלט צודק ואין כאן שום מוגבלות.

אנונימי לומר שאני לא קורא את כל המגילה הזו כי אני לא מחפש את האמת זה כמו לומר שלא מעניינת אותך השואה אם אתה לא קורא את כל מיין קאמף

^ אנלגויה שגויה, כי לא חייבים לקרוא "מיין קאמפ" כדי להבין בשואה, ואפשר להבין למה לא קוראים דבר כזה: כי סה מגעיל לקרוא דעות אנטישמיות.

אבל כאן: אתה כן צריך לקרוא את ההסברים כדי להבין ואין סיבה שה יגעיל אותך, זה רק פחד ממחויבות.

לא מפחד משום מחויבות, וגם אני לא חייב לקרוא את כל הדיון הזה בשביל להבין בתחבצ בשבת, חוץ מזה נתתי את הסיבה שזה טקסט מאוד ארוך ויש לי הרבה דברים יותר טובים לעשות

רק שהוא לא מתווכח על השואה ומביא טענות מוזרות


כל טענה שהבאת כבר הייתה תשובה עליה, אתה מסרב לקרוא מה שהוגש לפניך במגש של כסף ואז מתלונן...

יותר מזה אם כבר שאל שאלות אל תקרא את התגובות ואז תשאל עוד שאלות שכבר עליהם

אני שמעתי את התשובות והן תשובות שמסתמכות על קיומו של אלוהים, אבל כמו שאמרת הדיון לא על זה

"ופרדוקס הוא שטויות כי דין העיקר.."
אתה מודע לכך שלא ענית לי בעצם על השאלה?

"ממתי להציל מישהו מעבירה ומהעונש שיבוא אחריה זה לפגוע באותו אחד"

אז ממתי למנוע הידבקות של מחלות או למנוע סיכונים בריאותיים זה לפגוע באותו אחד?

אפשר להגיד אותו הדבר על אדם שמחליט לסיים את חייו.

^ עוד יותר, זה גם למנוע ממנו להדביק אנשים אחרים, אם הוא רוצה לפגוע בעצמו שיעשה מה שבא לו אבל הגבול עובר באנשים אחרים

^^ הלוואי וזה היה שיקול האמיתית של הממשלות שלנו (שמרוכבות מהבונים החופשיים) ולא לשלוט באזרחים בכפייה. אבל זה כבר לדיונים אחרים.