אני כול לילה עושה סיוטים ובבוקר אני מדוכאת, וההורים שלי בבוקר מתלוננים ומתעצבנים שאני גסת רוח

ואני לא מאשימה אותם כי אני באמת חרא בבוקר, אבל אין לי מה להיות שמחה אחרי סיוט כזה, וקשה לי לעשות כאילו לא קרה כלום.
ואני לא רוצה לספר להם את הבעיה הזאת, כי יש להם מספיק בעיות ולא באלי שיטפלו עכשיו גם בי.
אז אני לא יודעת מה לעשות, כי הם מתעצבנים על זה אבל אין לי איך להיות שמחה, אז אין לי פיתרון.
אני לא יודעת מה לעשות עם זה