אני מרגישה תחושת ריקנות..

סיימ

כולם מנסים להבין את מהות החיים

אני מאמינה שתמצאי בסופו של דבר. שום דבר לא נצחי בין אם זה טוב ובין אם זה רע.
באיזה שהו שלב בחיים מוצאים את המהות לחיות פשוט אסור לוותר באמצע (:

תלמדי חובות הלבבות.
ספר. בטוח תצליחי להבין ויהיו לך חיים מאושרים

איך תשרדי? קודם כל, מאד בקלות, את חיה בתקופה הכי קלה ושרידה בהיסטוריה.
את פה כי נולדת
מהות החיים היא למצוא את מה שבוער בך ולפתור את זה או להתעלם מזה ולסבול.
איך אומרים, לכל נשמה יש תיקון בעולם הזה
או לכל אדם יש גורל, מכתוב
איך שלא תקראי לזה.
אם יש משהו שמציק לך מאד(נגיד סתם דוגמה, לראות הומלסים) אם זה מפריע לך עמוק בפנים, אז זו 'הקללה' שלך, זה התחום שאת צריכה לעסוק בו
כי זו הבעיה *שלך*, לך זה מציק, עלייך מוטלת החובה לפתור את זה
או שאת יכולה להתעלם, ולהמשיך לסבול ולהרגיש ריקנות עד היום שתמותי

זו שאלה גדולה וטובה.
דבר אחד שחשוב לשים אליו, הוא שיש הבדל בין המחשבה ולבין ההרגשה.

הרבה פעמים אנחנו מתעניינים ומוטרדים בשאלות פילוסופיות - מתוך סקרנות, תשוקה לידע, תשוקה לתשובות.
אבל לפעמים אנחנו מגיעים לשאלות האלה דרך דיכאון, או כמו שאת אמורת - ריקנות.

אז חשוב להבין שלא חייבים "לפתור" את השאלות כדי להרגיש יותר טוב.
בכל מקרה - זו שאלה גדולה מידי לדף הזה. את ממש מוזמנת לדבר איתי בפרטי במקום:)

^אל תגיד את זה ככה.
לכל אחד יש את הבעיות שלו. אין לדעת מה עובר לה בחיים, אין לדעת מה עובר לה בגוף, בראש. אל תתנהג כמו חכם אם אתה לא יודע מאיפה זה בא.
ולגבי השאלה שלך, זאת תקופה. בסופו של יום אני בטוח שתמצאי את הבן אדם הנכון שיקשיב לך ויהיה איתך. אחד שתוכלי לסמוך עליו ולספר לו את מה שאת מרגישה וכשהוא יבוא את לא תרגישי את הריקנות הזאת.
אני לא יודע מה עובר לך בחיים כרגע אבל גם לי הייתה תקופה כזאת אני מבין כל מילה שלך.
מקווה שתמצאי את האדם הזה

שואל השאלה:
^תודהה