אני מאוד אוהבת את אמא שלי אבל

אני לא מבלה איתה הרבה זמן ( כי אני יוצאת הרבה עם חברים או בבית של אח שלי ) אם תאמת אני מאוד מפחדת לאבד אותה כי אני לא מצליחה לדמיין את עצמי מתקיימת עכשיו בלעדיה , אבל מצד שני בגלל שאני יוצאת הרבה וגם כשאני ואמא מדברות אז לפעמים יוצא לי קצת להתעצבן עליה ולא בכוונה זה מרגיש כאילו אני לא מראה לה מספיק הערכה ואני רוצה להראות לה שאפילו שאני לא נמצאת איתה הרבה אני עדיין אוהבת אותה אבל אני בן אדם שלא תמיד מראה אהבה לקרובים שלו , אתם חושבים שהיא מבינה שאני בגיל ההתבגרות ובגלל זה אני ככה? יש פה עוד אנשים שמזדהים איתי ?