למה אנשים עם דיכאון פוגעים בעצמם

בשבילם זה מין 'בריחה' כזאת מהמציאות, ושהכאב הפיזי יגבר על הכאב הנפשי וסיח את הדעת. לפחות ככה אמרו לי

כי זה מחליש את הכאב בפנים

יש כאלה שפוגעים בעצמם כדי להשכיח את הכאב הנפשי בכך שממיריםהאותו לכאב פיזי ויש כאלה שמנסים לסיים עם החיים שלהם כי הם לא רואים שום תקוות.

המחשבה שלרוב אצלהם היא:אני אפגע בעצמי כדי להפחית את הכאב הנפשי.

כי הם חלשי אופי

^ את בנאדם נוראי אם את כותבת דבר כזה ועוד על אנשים במצוקה

אני עברתי דברים קשים מאוד בחיים: סכיזופרניה,חרדות,ריקנות,בדידות,אקתיזיה..ולעולם לא פגעתי בעצמי. אנשים שפוגעים בעצמם הם או רוצים צומי או חלשי אופי.

^ 1.סכיזופרניה היא מחלת נפש שלא ניתנת לריפוי.אם היית סכיזופרנית את סכיזופרנית גם עכשיו.אם את לא משקרת.רק בריאות[אני לגמרי רציני] אני ממש לא מסכים.

^ וואו.תשובה מדהימה.

שואל השאלה:
אחותי בדיכאון.. והיא פגעה בעצמה והרעיבה את עצמה עד שהיא הייתה צריכה ללכת למיון.
היא הייתה על סף מוות.
אני בחיים לא אשכח את הפרצוף שלה שההורים שלי גילו על זה,
למזלנו היא שרדה והיא מקבלת טיפול רפואי ופסיכולוגי.
וכל זה בגלל שאיזה בn של ozנה אנס אותה.

אם היא חלשת אופי אני לא יודעת כבר מי חזק אופי.

ולשאלה הארוכה מעלי, את בסדר? רציני את אומרת את זה?

עוזר לכאב הנפשי להפוך לכאב פיזי, אך עוזר רק לשניה ונעלם.

^^נו אז את יכולה להבין טוב מאוד כמה כאב היא עברה לפני שפגעה בעצמה, ככה זה ברוב המקרים. אני מקווה שאחותך תהיה בסדר

כדי להרגיש משהו

שואל השאלה:
מה פוגעני אבל יש הרבה סיבות מה עשיתי לך

זאת לא שאלה פוגענית בכלל. יש פה תשובות פוגעניות. היא מנסה להבין

אני אישית חושבת שאני בן אדם רע ואני צריכה לעשות את זה בישביל טובת העולם
אני שונאת את עצמי וברגע שאני פוגעת בעצמי המוח שלי מפסיק לחשוב וזה מקל עלי נפשית
אני יודעת שזה לא טוב ואני באמת מנסה להגמל אבל..

כי הם רוצים להעביר את הכאב הנפשי שלהם לכאב גופני זה מקל על הכאב זה א
ו ב זה שהם מרגישים כיאלו הם אנשים נוראים ונמאס להם הם בעיקרון מרגישים שהם עשו משהו לא נכון וככה הם מענישים את עצמם

מי כתבה חלשי אופי חלשת אופי בעצמה

כאב נפשי הוא הרבה יותר כואב וחזק מכאב פיזי, במיוחד שהכאב חזק. לכן לפעמים מרוב שרע להם, הם מעדיפים לפגוע בעצמם ואז הכאב הפיזי (שהוא פחות נורא מהכאב הנפשי) גורם לוויסוט מסויים ולהקלה של הכאב הנפשי.

סיבה נוספת לכך היא ניסיון התאבדות, ניסיון להראות לעולם את הכאב, רצון עז לצומי, רצון לשתף מישהו בדרך כל שהיא ועוד

נותן להם תחושה שהם "חיים".
הם בשלב שהם לא מרגישים כלום כבר.
זה נותן להם תזכורת.

זה הרגשה כזאת של שחרור אני לא יכולה להסביר את זה. זה סוג של דחף לעשות את זה כדי להוציא את הכאב העצבים והתסכול על משהו כי קשה להתמודד. זה לא כיף לעשות את זה אבל זה דחף פשוט לעשות את זה וזה משחרר וזה דרך פריקה

יש לי חברה שחתכה ורידים בעבר לצערי היא הרגישה בנוח לספר לי רק אחרי כמה שנים ככה שלא היה לי דרך לעזור לה (בכוונה אני כותבת באנונימי כדי שלא ידעו שזו היא בשביל הפרטיות שלה, אם לקח לה שנים לספר לי אז כנראה שהיא לא רוצה שיעדו), בכל מקרה היא עשתה את זה בעקבות משהו ממש קשה שקרה לה והכאיב לה על הנפש והיא הסבירה לי שזה בשביל להעלים את הכאב הנפשי עם כאב פיזי, היו לי פעמיים שהייתי בדיכאון, בפעם הראשונה כאב פיזי רק עשה הכל יותר גרוע, בפעם השניה זה היה שונה, לא פגעתי בעצמי אבל כשמשהו כואב קרה לי זה לא הפריע לי, כאילו חשבתי על דברים אחרים בכלל, לא יודעת להסביר פשוט לא היה לי אכפת שכאב לי, ובכללי אני שונאת לסבול כאב פיזי. גם כשהייתי בדיכאון לא פחדתי מכלום כי פשוט לא היה לי אכפת למות (סליחה אם זה מוגזם כמובן שכיום אני בכלל לא רוצה למות, הפוך אני יותר מדיי נזהרת מדברים) בקטע שנגיד לא היה אכפת לי לעלות על מתקנים שאם משו בנוי לא טוב אז מתרסקים או כל מיני כאלה והיום נגיד אני כל כך לא סומכת על כלום שאני לא אעלה על מתקן שאם משהו בו לא בסדר אפשר למות כמו נגיד מתקן ממש גבוה שאפשר ליפול ממנו אם לא מוחזקים מספיק טוב


ארוך רצח אז אם מישו רוצה לקרוא הוא מוזמן, מי שלא, אז אני נגיד לא הייתי קוראת אז כן



בנוסף עכשיו ראיתי את מה שכתבת על אחותך, מצטערת בשבילה אני מקווה בשבילה ובשביל כולכם שהמצב שלה ישתפר בהרבה, ואני אפילו לא צריכה לאחל למכוער שילך לגיהנום כי הוא פשוט ילך לגיהנום, ואני מקווה שזה יקרה בקרוב.

ברור שלא כולם חווים את אותו סף ורף של כאב מנטלי אבל אני יכול חדבר רק ממה שאני עובר אישית.
עברתי הרבה בחיים ועדיין עובר, יש לי צלקות שמשום מה זה נראה שהזמן לא מוכן לתת להם להחלים.
הגעתי ממצב שמשנים של דיכאון להחמרה עד כדי דיכאון קליני בלי כמעט רצון לחיות.
לצערי יצא לי כבר כמה פעמים לפגוע בעצמי ורק בגלל שכבר איבדתי את זה ולא ידעתי כבר מה לעשות עם עוצמת הכאב הבלתי נתפס שאני חווה. לרוב אנשים כאלו הם אנשים ששומרים את הכאבים שלהם לעצמם בלי נתינת אינפורמציה כלשהי לסביבה. ויש שיגדילו להיראות מחוייכים מבחוץ ומצחיקים ומבפנים כל מה שמרגישים זה כמו קליפה דקה שמתפוררת ועוד מעט נעלימת. או בכינוי הידוע של זה תסמונת רובין ווילייאמס. אז איכשהו לגרום לכאב לעבור פגעתי בעצמי. היו מקרים שהפגיעה היתה גם מתיעוב עצמי, אי היכולת להבין איזו תועלת יש ממני בכלל וכו' וכו' (זה לא מקום לפתוח את זה, או בכללי כמו שכבר ציינתי אני לא נוטה לפתוח את זה).
כמו כן הרגשת הבדידות ואי היכולת להשתלב בחברה מכל מיני סיבות כאלו ואחרות.
יש עוד הרבה דברים שיכולים לגרום, זה פחות או יותר מה שאני יוכל לומר לעכשיו.

העניין הוא שאלו שנלחמים בזה ולא מוותרים יודעים אילו ייסורים וכוחות נפש זה מצריך כדי להמשיך הלאה. אצלי לדוגמא אמצעי הפגיעה שלי מונחים בארון וכל מה שצריך לעשות זה לקחת ולהשתמש, אבל הגעתי למסקנה שאי אפשר ככה, אז לבינתיים פשוט מחפשים לשרוד את היום בלי לחשוב כל כך על המחר וכן הלאה.

מצטער לשמוע בעזרת השם מאחלים שיהיה רק טוב

לפעמים כאב פיזי מעודד. לא הייתי אף פעם בדיכאון אבל הייתה לי תקופה קשה והייתי מורטת שיערות, סתם כדי לחוש כאב.

גם לי זה קרה עשיתי אותו דבר כמוה וגם אני ניצלתי בנס אבל עדיין אני לא אוכלת נורמלי ועשיתי את זה כי עברתי הטרדות וקשיים בחיים עד שלא חשבתי על עצמי רק חשבתי כמה רע לי וכמה אני לא רוצה יותר לחיות אז הפסקתי לאכול אבל ראו את זה מוקדם וההורים שלי דאגו לזה בהקדם האפשרי אני ממש מבינה את אחותך לעבור את זה זה קשה אבל אחר כך חשבתי על האנשים שמסביבי ואמרתי לעצמי אם זה שווה שאנשים שקרובים אלי יהיו עצובים ויהיה להם קשה בגללי ואז התחלתי קצת לחשוב על זה אז הפסקתי אבל עדיין זה מאוד קשה

זה מכמה סיבות יש גם כאלה ששהם חותכים את עצמם זה עוזר להם להירגע

^כן אני גם עושה את זה זה מרגיעה אותי מאוד אבל שאנשים רואים את זה מתחילים לצרוח עלי אז הפסקתי עכשו זה רק בכי וכאב

מאבדים שליטה כבר ולא יודעים מה לעשות אז מוציאים את זה בפע כי אז חושבים על זה ולא על הכאב הנפשי

אנשים בדיכאון נכנסים לרגש כל כך עמוק וקשה שהם רואים את הפגיעה כדרך לנחמה או כי יש את הצורך בלהעלם עם הכאב.

קשה להתמודד עם פגיעה נפשית אז הם מנסים להשתמש בכאב פיזי בשביל להתמודד

תראו לה חום ואהבה תהיו איתה תתמכו בה בתקופה הזו בחיים שלה ובעזרת השם היא תצא מזה לאור גדול בחיים וכל הטוב

כי הם לא יודעים מה לעשות עם הכאב הנפשי ומוציאים אותו באמצעות פגיעה עצמית

אני יכול להגיד לך מניסיון כי מאבדים את הטעם בחיים

רוצים לחוות שליטה כל החיים שלהם כי הם מאבדים רת הטעם ואת הרצון לאט לאט, זה גם נותן אדרנלין שמדמה תחושת שמחה

הכאב הנפשי מעמיס נורא אז מעבירים אותו לכאב פיזי, בדיכאון נורא ריקניים ולא מרגישים כלום אז זה כדי להרגיש משהו

כדי להחליף את הסבל בסבל פיזי ואף "להעניש" את עצמם על דברים שהם לאו דווקא באשמתם, אבל רגשות האשם גוברות על הכול כבר.

כמו שאומרים שאם כואב לך ביד אז תרביץ לעצמיך ברגל כדי שלא יכאב או שיכאב שם במקום או שיכאב פחות
אותו הדבר
הם לא יודעים איך להתמודד עם הכאב הנפשי וצריכים להוציא אותו איכשהו או להחליש אותו זה נותן להם "הרגשה טובה", פצע שהם כן יכולים לשלוט בו ולעצור במקום
לפי מה שהבנתי

את מרגישה לא שווה מספיק בשביל לחיות
משו קרה ואת פוגעת בעצמך כדי לכפר על מה שעשיית או את רוצה שיכאב לך כי את בנאדם רכ

כי יש להם כאב נפשי שקשה להוציא
אז הם פוגעים בעצמם בשביל להתרכז בכאב הזה ולא בכאב הנפשי

שנאה עצמית
"דרך" להתמודד עם חרטה, בושה ורגשות אשם - כביכול דרך להעניש את עצמך
סוג של שחרור הכאב הנפשי בכך שמכאיבים לגוף בכאב פיזי

אה ודרך אגב, לא כל מי שבדיכאון עושה את זה

דיכאון לא בהכרח קשור לפגיעה עצמית, לפעמים הם נובעים מאותו דבר, אבל צריך להבין ממה

הכאב כל כך חזק ולפעמים מרגישים שעדיף פשוט לגמור את זה

לא כפרה אבל עדיף לא לסיים עם זה עדיף להחזיק חזק ובסוף בעזרת השם תצאו לאור גדול בחיים

עדיף לא לסיים עם זה זה האמת

אני שמעתי ממישהו שאנשים פוגעים בעצמם כי הם כביכול מענישים את עצמם על משהו.
אני לא יודע עד כמה זה מדויק, אבל זה די הגיוני בסך הכל

כן יש גם דברים כאלו זה היה גם לי

^^^

^^^

יקרה
זה בטח מפחיד מאוד לראות את אחותך פוגעת בעצמה, ומגיעה למצב כזה. זה בטח מרתיח לראות שהיא חווה כל כך הרבה סבל, בגלל מעשה של אדם אחר. כמו שכמה אנשים כתבו פה בהרבה אמפתיה, לפעמים הפגיעה העצמית היא באמת ניסיון להפוך את הכאב הנפשי לכאב פיזי, ובכך אולי למצוא הקלה רגעית. גם עם ההסבר הזה, אני מניח שעדיין עצוב לך מאוד לחשוב על כך שאחותך רוצה לפגוע בעצמה. אם תרצי לדבר על כך, לנסות להבין ביחד, או סתם לשתף מישהו ולפרוק אנחנו מפעילים בעמותת סה"ר צ'אט שמיועד לדברים מסוג זה. את מוזמנת להתחבר מהוואטסאפ, או באופן אנונימי, ולהביא לשם את מה שעל ליבך.
מקווה שגם את וגם אחותך תמצאו שלווה והחלמה, מתנדב סה"ר