דתיים *ורק דתיים!* כנסו

כן

עריכה: לתשובה שלך. כי לכל אחד יש את הזכות.
אני מאמינה באלוהים הם לא. אבל זה לא אומר שהם רשעים. הם לא יודעים. הם מזלזלים מתוך תמימות וצלקות. היה לי חבר טוב שהיה ממש מזלזל היה אומר שהוא נגד דת כי בעבר היה דתי. אבל באמת באמת לא היה אדם רע.
בקיצור אפשר להבין אותם.
הם לא מודעים ממש.
וברור שיש להם את הזכות להתלונן על הסנות הם לא מודעים ללמה ואם ומה. הם לא מאמינים בזה.

שואל השאלה:
sssssssssssssssssss

למה לדעתך יש להם את הזכות?

שמעי אני לא אחת שמזלזלת
כי הייתי מאמינה
עכשיו פחות
אבל אני לא בעד שיפגעו בבן אדם
כי לאף אחד חף מפשע לא מגיע למות

אני דתיה, אבל אני דוגלת בכך שאיש באמונתו יחיה.
אתה אמנם חושב שבעקבות הזלזול של האתאיסטים בדת, האסונות באים עליהם.
הם לא, הם לא חושבים שזה נכון, הדת לא באמת מעניינת אותם, והם לא חושבים שהאסון נגרם בעקבות הזלזול שלהם בדת (בין אם הוא קיים ובין אם לא), הם לא מתעסקים בזה.
לכן לדעתי, יש להם את הזכות להתלונן בדיוק כמו שיש לכל אחד.

בלי קשר, לא כל האתאיסטים מזלזלים בדת, מה שכתבת לא נכון בכלל.

יש הבדל בין לא לכבד רעיון מסוים, לבין לזלזל במישהו בגלל שהוא מאמין ברעיון הזה.
אדם יכול לחשוב מה שהוא רוצה על כל דבר שבעולם.
ולכל אדם יש זכות בסיסית של כבוד, שיתנהגו אליו ושיתנהג לאחרים, גם אם מישהו חושב ומאמין במשהו שאתה חושב שהוא טיפשי, זה לא נותן לך זכות ללעוג לו. שכן באותו רגע, אתה אומר שאתה לא מאמין בזכות האדם לכבוד, ואם כן, גם לך לא שייכת הזכות הזה. ואין שום סיבה שאני אכבד אותך.
באותו אופן, הדעות שלך יכולות להיות מה שיהיו, אבל הם לא יכולות לפגוע בדרך החיים של אחרים. (דוגמא, ג'יהאד(איסלאם קיצוני), כתות שטן למיניהם, דעות "פוסט פורגרסיביות" להריסת התא המשפחתי, פה, אם אני מרגיש מאוים, יש לי זכות לצאת נגדך).
בקצרה: זה שאתה חושב שונה מהשני או לא מאמין במה שהוא, לא נותן לך את הזכות לזלזל או להשמיץ אותו. כמו שאתה לא רוצה שאחרים ישמיצו אותך על זה שאתה לובש ג'ינס קרוע ברחוב. לכל אדם יש זכות שיכבדו אותו. מצד שני לאדם אין זכות לעשות פעולות שפוגעים בשני, שבמקרה כזה לשני יש זכות להגיב ואדרבה, מעודד להגיב ולהגן על עצמו, וכן, גם לתקוף את השני בתגובה עד שיפסיק.

לא כי עליהם לחזור בתשובה. הם מקבלים את המכות שלהם (מהשמים, אז אין פה הסתה לאלימות) בצדק.

אני מכירה אישית דתיים וחרדים אנשים צדיקים באמת שהגיעו גם עליהם אסונות...
אני מאמינה שאנחנו לא יכולים לשפוט או לנסות להבין את חשבונות שמיים וכמובן שלא להאשים אנשים באסונות שמגיעים עליהם לא עלינו...

יש להם זכות כי לפי דעתם אין שום דבר שאומר להם מה לעשות ומה שנותן לך זכות להתלונן זה הדעה,
אבל אם כבר אז דווקא לדתיים אין זכות להתלונן כי אנחנו צריכים לדעת שהכל לטובתנו,
אבל בסופו של דבר גם להם וגם לנו כל מה שקורה זה לטובה

sorlandet, ידלה צינית, אני אגיד לכן למה הצרות פוגעות גם בצדיקים:

"אר"ש בר נחמני א"ר יונתן: אין פורענות באה לעולם, אלא בזמן שהרשעים בעולם, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה, שנאמר "כי תצא אש ומצאה קוצים" (שמות כב, ה). אימתי אש יוצאה? - בזמן שקוצים מצוין לה. ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה שנאמר, "ונאכל גדיש". "ואכל גדיש", לא נאמר אלא" ונאכל גדיש" - שנאכל גדיש כבר" (בבא קמא ס ע"א). בהמשך הגמרא מביא עוד פסוקים שהפורעונות מתחילה מן הצדיקים (מכמה סיבות), אבל מי שגורם לפורעונת לבוא זה וודאי הרשעים: "תאני רב יוסף מאי דכתיב (שמות יב, כב ) "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר"? - כיון שניתן רשות למשחית - אינו מבחין בין צדיקים לרשעים ולא עוד, אלא שמתחיל מן הצדיקים תחלה שנאמר (יחזקאל כא) "והכרתי ממך צדיק ורשע". בכי רב יוסף: "כולי האי נמי לאין דומין?"- א"ל אביי: "טיבותא הוא לגבייהו ,דכתיב (ישעיהו נז, א) "כי מפני הרעה נאסף הצדיק" (בבא קמא ס ע"א).

עכשיו אביא לך פסוק שאומרת שאסור להתלון אחרי שעושים עבירה:

"אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ" (משלי יט, ג).

רש"י
"אולת אדם תסלף דרכו" - בעונו בא לו הרע כי באולתו תסלף דרכו ועבר עבירות ונפרעין ממנו ובבוא לו הצרה זועף לבו על הקב"ה וממהר אחר מדת הדין כגון אחי יוסף שאמרו "מה זאת עשה אלהים לנו?" (בראשית מב)

רלב"ג
"אולת אדם". הנה אולת האדם תהיה סבה לעוות דרכו בחפציו מפני שלא בא בהם בסבות הנאותות ואחר זה כשלא יכונו מחשבותיו יכעס לבו על הש"י שענש אותו לפי מחשבתו אל שיבצר ממנו מה שיזם לעשותו ולא יבין כי מצד אולתו היתה זאת לו:

מלבי"ם
"אולת אדם תסלף, דרכו ועל ה' יזעף לבו", ה' הכין את האדם בענין שיוכל ללכת בדרך הטוב והחיים, ע"י חקי החכמה אשר גלה לו, וכ"ז שהוא מאמין בחקי החכמה ילך בדרך הטוב ולא יתרעם על ה' שלא בראו ישר דרך, רק אולתו וספיקו בדרכי החכמה היא תסלף דרכו, והאולת הזה אינה מיוחסת לה' כי היא אולת אדם מצד שהוא אדם, והוא יזעף לבו על ה' שלא בראו כראוי ולא הראהו הדרך הטוב והישר:

הבנתי^
מסכים איתי שבכל זאת אין לנו זכות להתערב בחשבונות שמיים? אנחנו לא יכולים לדעת למה הקב"ה עושה מה שעושה...

לא
מי שיש לו יסורים שיתלה בעבירות שלו


מזכיר סיפור משעשע של הרב מאיר אליהו, שלאחר שיעור שלו מישהי באה אליו ואמרה שיש לה צרות ושהיא באה שיוציא לה עין הרע

הוא שאל אותה אם היא שומרת שבת והיא אמרה שלא


איך אדם שעובר כריתויות הלוך ושוב תולה בעין הרע...

אותו דבר פה.

מצחיק שאתה שואל כי לאף אחד אין זכות

נתנו לכולנו חיים במתנה
אתה רוצה להגיד לי שחרדי יכול להתלונן ?

מה ההבדל בינו לבין אתאיסט? שתיהם בנים של השם ושתיהם קיבלו חיים במתנה ועולם ומלואו

לא כי הם מביאים את זה על עצמם אבל מה קורה להם? כאילו ראית מקרה על אתאיסט או משהו שקרה?

אני אישית מאמינה שמה שאמור לקרות צריך לקרות,ולפעמיים אנחנו חווים בחיים שלנו משברים כדי לקבל סוגשל "כאפה" ולעשות עם עצמנו חשבון נפש ולבדוק אם אנחנו עשינו משהו לא נכון, ויש מקרים שלאו דווקא אתאיסטים כן.. אבל מקרים שאנשים חווים כי השם רוצה שהם יתקרבו אליהם יותר, ככה אני מאמינה ויש שיראו בזה כ"גורל".

לדעתי כן, לכל אחד יש את הזכות להתלונן גם אם הוא לא שותף לאמונות שלך

לא אין להם את הזכות

למי הם יתלונונו? הם אתאיסטים לא מאמינים באלוקים