ההורים שלי פשוט כאלה בלתי נסבלים

נשמע כמו כל הורה אי פעם

את ממורמרת מהם סיס.
אל תצפי מההורים שלך יותר מידי דברים.
הם בסך הכל מחפשים שיהיהי לך טוב.
תסבירי להם יפה ובכבוד שזה הטוב שלך.
לאט לאט עם הזמן זה יבוא אם יבוא.
הגיוני פחות לחבב את ההורים.
הגיוני לא להיות עם כוח אלייהם.
ועוד יותר הגיוני לא להבין אחד את השני.
כדי שיהיה לכם קשר בריא תדברו יפה אחד עם השני על זה.
תסבירי להם שכרגע אותך מעניין לסיים לימודים ולהתרכז בשלך.
וזהו הם יכבדו אותך את אותם.
תגידי להם שאת לא רוצה לדבר איתם שוב על זוגיות ודברים שכאלה.

את בת 17. הגיוני וטבעי מאוד לא לרצות זוגיות או להתייאש כיביכול מזה. מתי שזה יבוא זה יבוא והכל בסדר אין להן למהר.

זה הגיל שבו לא מבינים את ההורים וההורים לא מבינים את הילדים.
עם הזמן זה ישתפר ותהיה לכם שפה משותפת,
ההורים שלך דואגים לך ואוהבים אותך ללא תנאי ואני חושבת שזה מה שחשוב (:

...
יש כאן ילדי רווחה ואת מתלוננת

תנסי להתעלם ועם הזמן זה יעבור ותמיד תנסי להפנות אותם לאחים שלך כדי שלא ישבו לך על הראש

שואל השאלה:
לא

אוי נשמע נורא
את בת יחידה?

שואל השאלה:
^^^
אני מסבירה להם שוב ושוב
פעם הם דווקא קיבלו את זה שהיה לי אכפת רק מהלימודים

הדעה שלהם החמירה עם השנים

אני פשוט יוצאת עם בנים כדי לרצות אותם וחותכת אחרי שבוע כל פעם מחדש

אל תצאי עם בנים כרגע. אם זה לא טוב לך אין לך למה.
אושר זה לא משהו שצריך לחפש בכוח.
אם את לא מאושרת איתם אז תמיד עדיף שאפילו לא. יכול להיות שזה יעורר לך גועל מבנים ואז יבוא אחד שמבין אותך מושך אותך ואת אוהבת אותו הוא אותך ואת לא תרצי קשר איתו כי את כבר נגעלת מיזה. אפילו אם זה יהיה רק עוד 7 שנים או יותר.
מבינה? את צריכה לשחרר.
לתת לעצמך מה שאת צריכה ולא לתת להורים שלך להחליט או להסתפק.

תתירכזי בדברים שטובים לך.
לימודים רק? אם כן יופי שיהיה. תשקיעי בזה לעתיד מוצלח יותר.

יש המון דריכים לחבר ולחזק קשרים עם הורים בלי כל זה. תגידי להם שאת לא רוצה חבר אם הם לא מפסיקים תסבירי להם שזה מרחיק ממך אותם וזה חבל לך. הם אוהבים אותך אז יפסיכו או ינסו לפחות.