שאלה שמופנית לאתאיסטים/ כאלה שלא מאמינים בכלל- מה מחזיק אתכם בחיים האלה? כשקשה לכם על מה אתם נשענים?

ארחיב.. אני דתיה וכשלי קשה או משהו אני יודעת שיש לי את בורא עולם ושיש לי על מי להישען. העובדה שהוא קיים והאמונה הזו בו מקלה על החיים שלי. כשאני שמחה אני ליטרלי אומרת לו את זה וכשאני עצובה אני שואלת אותו למה הוא עושה לי את זה (למרות שזה אסור)
וגם בכללי יש עם מי לדבר. לא מדברת על תפילה וכאלה אלא לוקחת אותו באמת כמישהו שאפשר להגיד לו סתם משהו באמצע היום. אתם שלא מאמינים אני באמת שואלת מה מחזיק אתכם בעולם המשוגע הזה? איך נשארים שפויים? כשקשה שלכם מה מנחם אתכם? יש לכם משהו שעליו אתם יכולים להישען ולהרגיש בטוחים?

אני שואלת נטו מסקרנות, לא באה לפגוע במישהו. אני מכבדת כל אדם באשר הוא. אני מבקשת שתכבדו ותשמרו על שפה יפה. תודה רבה לעונים :)