אני מפחד שאף אחת לא תרצה אותי ושאשאר לבד לתמיד..

תמיד תמיד ניסיתי שזה יקרה, לא בכוח, אבל רציתי. היו כמה שהיה לי קטע איתן, אבל הכל תמיד נהרס. ולמה ? כי יש לי ocd ואני חופר. בגלל המחשבות הטורדניות. זה לא בכוונה, וכולם מקבלים אותי, כולן וכולם, אבל לא באמת תהיה מישהי שתרצה מישהו עם טורט וocd לא משנה כמה היא מקבלת אותי.. אני מיואש כבר וכולם אומרים "בסוף זה יגיע", אבל בשביל הרגע הזה צריך לעשות דברים, זו קלישאה שזה יגיע בעצמו, צריך לעשות צעדים ודברים בשביל זה. הייתה מישהי שאמרה לי דברים כלכך טובים לפני שנתייל, והיינו קרובים ברמות, והיא אמרה שהיא אוהבת את החיוך שלי ושאני בן אדם נחמד ברמות ומדהים, ואני באמת מאוד חברותי, והכי חשוב לי זה האושר של האחר לפעמים אפילו יותר משלי, שהבנות רק יבינו שאני כמו כולם ושאני הכי נחמד שיש. המישהי הזאת שאמרתי עכשיו, זו מישהי שראיתי שהיא בוכה ברחוב והיא הייתה בגיל שלי, והיה לי עצוב שהיא בוכה, אז באתי ואמרתי לה "היי, הכל בסדר? למה כת בוכה?", והיא אמרה שקשה לה בחיים ואמרתי שהכל בסדר ואני מבין את זה ושאני פה לדבר עכשיו כמה שהיא תרצה והיה לנו שם רגע שהסתכלנו אחד לשנייה בעיניים וניגבתי לה את הדמעה, ואמרתי, "יהיה בסדר". כלכך היה עצוב לי שהיא עברה לגור בחול. אין לי בנות לדבר איתן או להיפגש איתן או להתקרב אליהן באמת, אני מפחד שאני אשאר לבד לתמיד.